הכל

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי דאוד בן סאלם תראבאן חמש ריאל, יוסף בן סעיד תראבאן חמש ריאל, בנו סאלם תראבאן שלוש ריאל וסאלם בן סעיד מסעוד שלוש ריאל. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שמונה עד עשר משפחות יהודיות.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי עם משפחתו.

בכרטסת הישובים של גויטין מוזכרים שני כפרים בשם בלעה, האחד במחוז ד'מאר כחצי שעה מנצ'ם, והכפר השני באנס. כיון שאנס הוא נפה במחוז ד'מאר, יתכן ומדובר בכפר אחד, ויתכן כי מדובר בשני כפרים שונים במחוז ד'מאר.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף שרארה ובניו יחיא דוד ושלמה, אחיו שלום שרארה, אחיו שלום שרארה "אלזקן" ובניו יחיא וסעיד, אביו הארון שרארה, שלום חמאמי ובנו סעיד, יחיא שלמה חדאד ושלמה יוסף חדאד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: שרארה, סעיד, זקן, חמאמי, חדאד ומחפוד.