הכל

לוי, יצחק בן עודד*

ר' יצחק בן עודד הלוי העתיק שני חיבורים, נוסח משנה והלכות שחיטה, בישוב חכמת אלכיד בשנים תפ"ט (1728) ותקכ"ו (1766).

כתב היד הראשון הוא שלושת הסדרים הראשונים של המשנה (זרעים, מועד, נשים) אשר העתיק בשנת תפ"ח (1728). בכה"י קנ"ה דפים. גוף המשנה נמצא בחלק הפנימי של העמוד, ואילו בחלק החיצוני פירוש ארוך ורציף שאינו משל הרמב"ם או ר"ע מברטנורא.

בקולופון בסוף מסכת נזיר כתוב:

לוי, ישועה בן אליהו

ר' ישועה בן אליהו הלוי היה ככל הנראה משורר בתימן. זמנו אינו ידוע ואף מקומו אינו ידוע.

הוא העתיק את הדיואן של ר' יהודה הלוי וחלק משיר ראב"ע. כה"י נמצא בספריית אוקספורד 1971. את הקדמותיו לדיואנים של ר"י הלוי ושל ראב"ע הדפיסו עם תרגום לגרמנית לפי כ-115 שנה ע"י גיגער - דיואן ר"י הלוי, וע"י איגר בברלין תרמ"ו (1886).

לוי, ישע בן דוד בן נחום

ר' ישע בן דוד בן נחום הלוי העתיק דיואן בשנת ש"פ (1620) בערים חמדה ותנעם במרכז תימן. הוא בנו של ר' דוד בן נחום הלוי, אשר העתיק את פירוש הטור לתורה ומדרש הגדול.

בכה"י קנ"ב דפים, קשים לקריאה ובכתיבות שונות.

כה"י המקורי מסתיים בדף 104א' שם כתוב:

"שלימא בסיועתא דשמיא קב"ה (קודשא בריך הוא) יצלח למריה בכל תואני לב"ה אכי"ר. כתב הצעיר ישע בן דוד בן נחום בן עודד מן הלויים מעיר חמדה תוו"ב (חתימה בערבית)".

לוי, יתר בן כוכב*

ר' יתר בן כוכב בן עמרם הלוי העתיק את משנה תורה לרמב"ם לנזיקין-שופטים בעיר סוד שליד העיר עמראן מצפון לצנעא, מקום מגורי משפחתי בתימן, בשנת רנ"א (1491).

בכה"י של"א דפים.

חשיבות גדולה במיוחד לכתב היד, שכן בקולופון הוא מפרט את שושלת היוחסין שלו עד לוי בן יעקב. ר' כלף בן דוד טוילי השלים את העתקת ספר נזיקין בעיר טוילה בשנת רס"ט (1509). יתכן ומדובר בשני כתבי יד אשר נכרכו יחדיו.

בקולופון דף 105ב' של ספר נזיקין כתוב בהעתקת ר' כ'לף בן דוד טוילי:

לוי, לוי בן יחיא

ר' לוי בן יחיא הלוי היה מנכבדי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על אגרת של נכבדי הקהילה לחכמי ירושלים ביום שני, א' באייר תרמ"ב (1882), בנושא הויכוח עם השד"רים על קופות הצדקה.

לוי, מסעוד בן זכריה

ר' מסעוד בן זכריה הלוי מימן את העתקת משנה תורה לרמב"ם בעיר טוילה ממערב לצנעא באמצע המאה הי"ד. את הרמב"ם העתיק בשנת קי"ז (1357) הסופר ר' מופת בן סעדיה בן עמרם ענסי.

בידינו נותרו קכ"ג דפים, מהלכות מאכלות אסורות אמצע פרק י"ג, הלכות טוען ונטען, אבל, ממרים, עדות ושכירות. חסרים דפים רבים בכתב היד.

בקולופון דף 53ב' כתוב:

"נשלם... ניסן שנת אלפא ושית מאה ושתין ותמני שנין לשטרות (קי"ז - 1357) במדינת אלטוילה... סימן טוב על מריה מסעוד הלוי בן זכריה הלוי בן יפת הלוי יש"ל... הלבלר הקטן מופת בר' סעדיה בר' עמרם אלענסי".

לוי, מעודד בן יוסף ס

ר' מעודד בן יוסף הלוי העתיק את משנה תורה לרמב"ם, וסיים ביום ה', כ"ז במרחשון שנת ס"ב (1302) בעיר טוילה.

אין מספור לעמודים, וחסרים בו דפים רבים. בידינו נותרו הדפים מאמצע פרק ז' שבהלכות תשובה, וכן ספר שני עד פרק שישי הלכה י"ב מהלכות ברכות. אין פירושים להלכות הרמב"ם.

בקולופון כתוב:

לוי, משה בן דוד

ר' משה בן דוד הלוי העתיק את הלכות שחיטה לרמב"ם בשנת תל"ח (1678). לא ידוע מקומו.

בכתב היד ספר מאכלות אסורות והלכות שחיטה (דפים 1-122א'), ספר קדושה לרמב"ם (דפים 123א'-130א). חלקו בצורת שו"ת.

בקולופון כתוב:

"כתבתי זה הספר מאכלות אסורות והלכות שחיטה משה בר' אבא דוד הלוי".

לוי, משה בן זכריה

ר' משה בן זכריה בן יצחק בן אברהם בן שלמה הלוי היה סופר ומסרן. הוא ניקד והשלים את התורה שהעתיק הסופר המפורסם ר' בניה בצנעא בשנת ר"נ (1450). ר' משה ניקד והשלים בשנת שמ"ב (1582) בישוב אלעיאניז שבמדינת אלאהנוב.

בכה"י קמ"ו דפים, הכוללים מקרא ניקוד, טעמים, מסורה, מחברת התיג'אן מעוטרים בקישוטים צבעוניים.

בקולופון של הסופר המקורי:

"וזכה הכותב בניה בן סעדיה אלמרגז בנועם ה' ובקיבוץ ישראל ולביאת הג(ואל?) יה רצון מלפני האל...".

בראש כתב היד כתוב:

"הכותב משה ר' זכריה בן יצחק בן אברהם בן שלמה הלוי בשנת אתתצ"ג לשטרות (שמ"ב - 1582)".

לוי, משה חנוך

ר' משה חנוך הלוי נולד בטורקיה או ברוסיה בתחילת המאה הי"ט. עפ"י דברי ר' מהלל העדני, הוא נולד ברוסיה, והגיע לאזמיר שבטורקיה, ועם הצבא הטורקי הגיע לתימן. הגיע לעיר צנעא בצעירותו ושם התחנך.

עמודים

Subscribe to הכל