עמר, סעדיה בן שלום הלוי

מרי סעדיה בן שלום הלוי עמר נולד בצנעא בשנת תמ"ב (1682). לא ידוע עליו פרטים ביוגרפיים. ידוע, כי בשנת תע"ה (1715) מונה לדיין בהרכב של מרי שלום בן עמרם הלוי חמדי ראב"ד, והדיין השני מרי יוסף בן סעדיה בשארי. הוא שמש דיין שלישי. זהו הרכב בית הדין הקבוע השלישי לאחר גלות מוז"ע.

הוא חתום על פסקי דין עד שנת תצ"ה (1735), ולאחר שנה זו לא נמצאו חתימותיו, למרות שנפטר כ"ב שנים מאוחר יותר.

שמו מוזכר במסמך בית דין עם הדיין מרי משה קטיעי. המסמך עוסק בבית הכנסת אלשיך בצנעא.

מהרי"ץ מזכיר את מרי סעדיה עמר וכותב:

"אפריון נמטייה למהר"ר סעדיה עמר הלוי שתיקן והנהיג לאומרה בביהכנ"ס של מהר"י יחיא הלוי ז"ל ישמעו ענוים וישמחו".

מרי יחיא הלוי היה דיין בהרכב הראשון של בי"ד צנעא לאחר הגלות, בראשות מרי שלמה מנזלי. תקנה זו עוסקת באמירת פרשת העקידה לפני תפילת מנחה. נראה, א"כ, כי התפלל והיה מראשי בית הכנסת של הדיין מרי יחיא הלוי, סבו של מרי אברהם אלשיך, וכי היה מושפע מהקבלה.

נפטר בצנעא בשנת תקי"ז (1757).