הכל

מרי אברהם בן הדיין מרי אהרן בן שלום נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869). למד תורה אצל אביו הדיין וחכמי העיר, ראש ישיבה מרי יוסף קורח ובנו מרי חיים, ואצל החכם באשי מרי יחיא קאפח. חברו ללימודים היה מרי עמרם קורח ששימש בהמשך הרב הראשי. עמד בראש בית הכנסת "כניס אלשרעבי" בצנעא, ושימש גם כראש הישיבה הממוקמת בבית הכנסת.

התפרנס ממקצועו חייט, ומצבו הכלכלי היה טוב, שכן היה אומן, ואת בגדיו רכשו משפחת השלטון.

עלה לארץ בשנת תש"ב (1942) והתיישב בת"א. שימש נשיא ישיבת "אוהל תורה" בת"א בשנים שלפני קום המדינה, בישיבה בה התרכזו מיטב הרבנים והלמדנים.

ר' אברהם בן סעדיה הכהן העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם בשנת רע"ג (1513). לא ידוע מקומו. מכה"י נותר בידינו הפירוש למסכת שבת, ויתכן, כי הפירוש לסדר זרעים אבד. העמודים הראשונים מטושטשים, הפירוש כתוב במקור בשפה הערבית עם שרטוטים, הקולופון קרוע בחלקו ומופיע בסוף סדר מועד. כתב לשימוש אישי.

להלן חלק ממה שהצלחתי לזהות בקולופון:

מרי אהרן בן דוד הכהן היה דיין וראב"ד בשנים שלפני גלות מוז"ע. יש להעריך, כי נולד בתחילת המאה הי"ז. הוא ידוע לי משלושה מקורות:

הוא חתום על פסק דין המאשר מכירת בית בעיר ד'הבאן שבמרכז תימן. השטר נכתב בצנעא ביום חמישי, כ"ג באלול תכ"ט (1669). הוא חתום ראשון, ואחריו חתום הדיין מרי שלמה בן סעדיה מנזלי ששימש אז דיין שלישי, ואחרי גלות מוז"ע משנת ת"מ (1680) ואילך שימש ראב"ד.

מרי אהרן בן שלום כהן נולד בצנעא בשנת תר"ה (1845), למד תורה אצל מרי חיים קורח וחכמי העיר, יחד עם ידידו מרי יחיא קאפח בבית המדרש שבתוך בית כנסת אלשיך. התפרנס מהיותו חייט אומן ונחשב למומחה הגדול ביותר. הוא תפר בגדים למשפחות המלוכה בצנעא. מצבו הכלכלי היה מצוין ודאג להאכיל יתומים, אלמנות ועניים, ועסק בהשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.

הוא החל ללמד תורה בבית המדרש שבבית כנסת שרעבי: תלמוד, רמב"ם, שו"ע ועוד, בזמני הלימוד המקובלים בתימן - בלילה, בבוקר ובערב. היה לו קול ערב ושימש חזן בכניס שרעבי.