חמאמי, סעדיה בן דוד הלוי

סופר, צפא מואדי סר - מרכז תימן, מאה י"ז

ר' סעדיה בן דוד בן יונה הלוי חמאמי השלים את העתקת התורה ביום שני, ר"ח אדר שני אתתק"ף לשטרות (תכ"ז - 1667), בישוב קרית אלצפא מואדי סר במרכז תימן. את התורה התחיל להעתיק ר' ישועה בן דוד נגאר.

כתב היד חשוב ביותר, שכן מיד לאחר כתיבת הקולופון כתב הסופר את הכרוניקה המפורטת על גזירת העטרות בשנה זו. הכרוניקה מתעדת את אחד השלבים החשובים ביותר בתולדות השבתאות בתימן, והשלב החשוב לפני גלות מוז"ע, שאירעה מספר שנים מאוחר יותר בשנת תל"ט (1679).

אף בנו שלמה היה סופר, ומצאתי כתב יד בו העתיק עם ר' שמואל בן דוד חמיץ בצנעא את סידור ר"י ונה בשנת תס"ג - 1703 (ע"ע).

להלן הקולופון:

"ותהי השלמת המלאכה הטהורה, התורה התמימה אשר היא לפני לומדיה מאירה, וכשמש מזהירה. בתרין בשבא דהוא יום ר"ח אדר שני שנת אתתק"ף שנין לשטרי במאתא קרית אלצפא מן ואדי אלסר דעל בירא דמיא אלסקאה מותבה תחרוב ותצדי, וירושלם תתבני בחיינו ובימינו ובחיי עמו כל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב אמן כי"ר.

ספרי חלשי ומסכיני, המתחיל - ישועה בן דוד הידוע אלנג'אר, והמשלים - סעדיה בן דוד הלוי בן יונה הלוי בן כמהר"ר סעדיה הלוי הידוע אלחמאמי, אלהים ימחול לנו על כל מה ששגינו וטעינו וגרענו והוספנו וכל הנסתר מעינינו, ככתוב שגיאות מי יבין מנסתרות נקיני. לפי שלא כתבנו אותה ואלא ואנחנו דחוקים מעול הזמן ומעול המלכיות.

וכאן פי וקת מא כתבת הד'ה אלפרשה אירע לישראל מעשה גדול... ובאו לפני הדיינים שבמדינת אוזל... מבשרים ומבשרות... שעמד להם לישראל משיח...".

בבי': טובי, מכתביהם, ע' 51.