בלוג יהדות חברה וקהילה
א. אמרות וחידודים למועדים:
- כ"ג ג' – "תֵעשה מלאכה" – "תֵעשה" כתוב ולא "תַעשה", שעל ידי השבת זוכים שתהיה המלאכה נעשית מֵ‑‑‑‑‑.
- רש"י כ"ג ד' – "אלה מועדי... אשר תקראו אֹתם" – קוראים 'אותם' וכתיב 'אתם' – מכאן שאתם, חכמי ביה"ד, מורשים לקדש את ה‑‑‑‑‑.
- כ"ג ו' – חג הפסח מכונה בתורה בשם חג ה‑‑‑‑‑.
- מה ההבדל העקרוני בין שביעי של פסח לבין שמיני עצרת של סוכות?
- התורה קבעה ‑‑‑‑‑ חגים כנגד ‑‑‑‑‑ ימי המעשה.
- מספר ימי החגים בשנה הוא בגימטריה ‑‑‑‑‑, שהרי החגים מהווים סם חיים לאדם היהודי.
- הגר"א מציין, כי הן על השבת והן על יוה"כ נאמר "‑‑‑‑‑ שבתון", לומר לך, שגם מלאכת 'אוכל ‑‑‑‑‑' אסורה ביוה"כ.
- רש"י כ"ג י"א – "ממחרת השבת" – קבעו חז"ל ממחרת ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ראשון של ‑‑‑‑‑.
- שם המידה המכילה בתוכה עשירית האיפה קרויה ‑‑‑‑‑ , והוא מוקרב כאות תודה לה' הן על ההווה – ראשית הבשלת התבואה – והן על העבר בתקופת המדבר שבה סיפק הקב"ה את המזון היומי "עומר ל‑‑‑‑‑" (שמות ט"ז ט"ז).
- מדוע אין מברכים 'שהחיינו' על מצוות ספירת העומר? אחת התשובות לרדב"ז (ר' דוד אבן זמרה – מתקופת גלות ספרד): רק כשמשלימים את ‑‑‑‑‑ ימי הספירה, מגיעה הספירה לשלמותה; ובשעה שמברכים ש'החיינו' על חג ה‑‑‑‑‑, עולה הברכה גם למצוות הספירה.
- מדוע סופרים דווקא 49 ימים? תשובה מני רבות: כי ‑‑‑‑‑ ימי העומר הראשונים הם כנגד ‑‑‑‑‑ דברים שהתורה נקנית בהם ("גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ דְבָרִים" – פרקי אבות); וליל מ''ט הוא כנגד כל ה‑‑‑‑‑ דברים ביחד, ואז באים לקניין תורה אמיתית ומתעטרים בכתר של תורה ביום חג השבועות, יום מתן תורתנו.
- כ"ג כ"ב – "לא תכלה פאת שדך בקצרך" – הראב"ע עונה לשאלה מדוע חזרה התורה שוב על המצוות הקשורות לשדה.
- הקשר בין הקרבת העומר העשוי קמח לבין מתן תורה בשבועות נארג כיאות בדברי ר' אלעזר בן עזריה בפרקי אבות ג' י"ז: "אם אין ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑".
- רש"י כ"ג כ"ד – "זכרון תרועה" – מכאן שאול שמם של קטעי התפילה הראשונים בעמידה של רה"ש, והוא ‑‑‑‑‑ כדי ל‑‑‑‑‑ עקידת יצחק.
- כ"ג כ"ז – בעל הטורים מטעים, שהמספר ‑‑‑‑‑ חוזר ונשנה ביוה"כ: ‑‑‑‑‑ עינויים, ‑‑‑‑‑ פעמים חוזרת המלה ‑‑‑‑‑ בפסוקים כ"ז-ל"ב, ‑‑‑‑‑ טבילות טובל הכהן הגדול ומתפללים ‑‑‑‑‑ תפילות.
- במצוות ארבעת המינים אנו נוטלים בעצם ‑‑‑‑‑ דברים מן הצומח כנגד ‑‑‑‑‑- רקיעים.
- האתרוג דומה ל‑‑‑‑‑, ולכן מדקדקים ברכישתו, כשם שהאדם מקפיד לשמור על ה‑‑‑‑‑ יותר מכל איבר אחר בגופו.
- בשתי מצוות מכניס היהודי את כל רמ"ח איבריו: א. יישוב ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ב. הישיבה ב‑‑‑‑‑.
- כ"ג ל"ו – הסברו של הראב"ע למלה 'עצרת': האדם ‑‑‑‑‑ לפני ה' ובטֵל מכל ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑
- כ"ג מ"ג – "כי בסכות הושבתי" – מדוע, עפ"י הראב"ע, ניתנה מצוות הסוכה דווקא בחודש תשרי?
- בעל הטורים כ"ג מ"ב – כנגד שבעת ימי הסוכה זוכים ישראל לשבע חופות: ענן, ע‑‑‑‑‑, נוגה, א‑‑‑‑‑, להבה, כבוד שכינה וסוכת ‑‑‑‑‑.
- העם בימי עזרא ונחמיה עשו סוכות ונצטוו: "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי ‑‑‑‑‑ וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי ‑‑‑‑‑ וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ ‑‑‑‑‑ לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" (נחמ' ח' ט"ו).
ב. נכון או לא נכון?
- 'אביב' בתורה פירושו 'עת הבשלת השעורים'.
- "כל דכפין" פירושו 'מי שרוצה'.
- המצווה הראשונה שקיבל עמ"י במצרים היתה קידוש החודש.
- את התיקון לליל שבועות הנהיגו חכמי אשכנז באירופה.
- בחג השבועות – קוראים האשכנזים 'אקדמות מלין' והספרדים 'אזהרות'.
- בספר שמות כתוב במפורש שיום מתן תורה חל בששה בסיוון.
- התחלנו לחגוג את שמחת תורה מימי בית שני.
- מי שאוכל כמה ארוחות בערב יו"כ, נחשב לו כאילו צם יומיים.
- הביטוי 'ראש השנה' מקורו בתורה.
- תפילת 'עלינו לשבח' ביסודה נאמרה בעמידה של רה"ש, ורק מאוחר יותר נסתפחה לסוף תפילת שחרית.
תשובות:
1. מאליה 2. החודש 3. המצות 4. שמיני עצרת הוא חג נפרד 5. שבעה 6. ח"י 7. שבת, נפש 8. יו"ט, פסח 9. עומר, גולגולת 10. מ"ט, השבועות 11. מ"ח, מ"ח, ארבעים ושמונה, מ"ח 12. כי בשבועות חל קציר החטים, והזהיר שלא תשכח את העניים 13. קמח אין תורה 14. זכרונות, לזכור 15. חמש, חמישה, חמש 16. שבעה 17. לב 18. ארץ ישראל, סוכה 19. נעצר, עסקי העולם 20. כי אז קר 21. עשן, אש, לוייתן 22. זית, הדס, עבות
נכון/ לא נכון:
1. כן 2. לא, מי שרעב 3. כן 4. לא, המקובלים בצפת 5. כן 6. לא, אין תיארוך 7. לא, מימי הגאונים 8. כן 9. לא, מהתלמוד 10. כן
