בלוג יהדות חברה וקהילה
- פרשת נצבים נקראת תמיד בשבת שלפני רה"ש, וחיזוק לדבר שבפרשה מדובר על התשובה (ל' ב'-ג'): "וְ‑‑‑‑‑ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ... וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת ‑‑‑‑‑ וְרִחֲמֶךָ"
- שבת זו סמוכה לר"ח, אך אין מכריזים על רה"ח כדי לבלבל את ‑‑‑‑‑.
- רש"י כ"ט ט' – באיזה יום כינס אותם משה?
- רש"י כ"ט י"ב – כמה קללות שמעו העם?
- רש"י כ"ט ט"ז – מדוע עבודה זרה נקראת 'גלולים'?
- כ"ט י"ז – החכמים מצאו רמז למלה 'שופ"ר' בראשי תיבות מתוך הפס', מהו?
- ל' ב' – "ושבת עד ה' א-להיך ושמעת בקולו" – אומר ריש לקיש (יומא פ"ו ע"ב): גדולה תשובה שזדונות (עברות במזיד) נעשות לו (לבעל תשובה) כ‑‑‑‑‑.
- ל' ב'-ג' – אמרו חז"ל: מקום שבעלי תשובה עומדים ‑‑‑‑‑ גמורים אינם עומדים (ברכות ל"ד).
- ל' ד' – "אם יהיה נדחך..." – הנביא ישעיה (כ"ז י"ג) ניבא חזון דומה: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא ‑‑‑‑‑ בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ ‑‑‑‑‑ וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ ‑‑‑‑‑".
- ל' ו' – בעל הטורים מצא פה ראשי תיבות לחודש אלו"ל, מה הן המלים?
- ל' י' – בעל הטורים שואל מדוע הסמיכות בין "כי תשוב אל ה'" לבין "כי המצוה"?
- רש"י ל' י"ד – "כי קרוב אליך הדבר מאד"– כיצד קירב אלינו הקב"ה את תורתו?
- ל' ט"ו – הרמב"ם בהלכות תשובה מדגיש שאין הקב"ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, ולאדם ניתנת הבחירה החפשית – 'ועיקר זה – עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצווה, שנאמר: "ראה נתתי לפניך היום את ‑‑‑‑‑ ואת הטוב ואת ‑‑‑‑‑ ואת הרע".
- ל' י"ט – מי הם העדים, ומדוע נבחרו דווקא הם?
- הפטרת השבוע ישעיה ס"א י' - ס"ג ט' – שֵם של קיבוץ בעמק חרוד, לרגלי הר הגלבוע, לקוח מתחילת פר' ס"ב.
למתקדמים:
- החכמים נתנו טעם לקריאת פרשת נצבים לפני רה"ש כדי להפסיק בין התוכחה שבפרשת ‑‑‑‑‑ לבין השנה החדשה, לקיים מה שכתב הפייטן ר' אברהם חזן גירונדי (מעיר המקובלים גירונה, שבצפון ספרד): '‑‑‑‑‑ שנה וקללותיה ‑‑‑‑‑ שנה וברכותיה'.
- אור החיים כ"ט ט' – "אתם נצבים" – מהי מטרת הברית?
- כ"ט ט' – הגר"א מציין ש-4 הפונקציות המוזכרות בפס' הן כנגד 4 דרגות השרים שמינה מרע"ה (שמ' י"ח כ"א): 'ראשיכם' כנגד שרי ‑‑‑‑‑, שרי מאות כנגד ‑‑‑‑‑ (=שופטים), 'זקניכם' כנגד שרי ‑‑‑‑‑ ו‑‑‑‑‑ כנגד שרי ‑‑‑‑‑.
- הראב"ע כ"ט י"ח – כיצד מפרש ר' יהודה הלוי את הביטוי ''למען סְפות''?
- אור חיים כ"ט י"ט – "ומחה ה' את שמו": 'וכבר ידעת סוד השם כי הוא ה‑‑‑‑‑ וכו', וזו היא ‑‑‑‑‑ הנפש משרשה'.
- כ"ט כ"ז – "וישליכם אל ארץ אחרת" – 'דעת מקרא' מביא מדרש על ה-ל' הגדולה, מהי?
- כ"ט כ"ח – כיצד מתרגם יונתן בן עוזיאל את: "הנסתרות לה' א-להינו והנגלות...."?
- רש"י ל' ג' – מה לומדים חז"ל מהכתוב:"ושב ה' א-להיך את שבותך"?
- ל' ו' – באיזו מליצה מביע הכתוב את הסרת אוטם הלב כדי להתעורר לתשובה?
- ל' ח' – ספורנו מפרש "ואתה תשוב"=תנוח, ממה ינוח עמ"י?
- ל' י"ד – רבנו בחיי מציין כי המצוות נחלקות לשלושה: א.מצוות התלויות ב‑‑‑‑‑, כגון לימודי תורה: "ודברת בם" ב. התלויות ב‑‑‑‑‑, כגון האמונה ואהבת ה': "ואהבת את ה'... ובכל נפשך" ג. התלויות ב‑‑‑‑‑, כגון צצית, תפילין, לולב, סוכה וכד' ושלשתן רמוזות בפס' אחד: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ‑‑‑‑‑ לעשותו"
- ל' ט"ו – ה'כלי יקר' שואל מדוע לא הקדים הכתוב את ה‑‑‑‑‑ לחיים, ועונה – כדי שהאדם לא יעשה מעשים טובים למען יזכה ב‑‑‑‑‑, אלא יחיה כדי לעשות את ה‑‑‑‑‑.
- ל' י"ט – "ובחרת בחיים" – מהי הבחירה עפ"י יונתן בן עוזיאל?
- ל' כ' – "לאהבה את ה' א־להיך...ולדבקה בו" – וכי אפשר להידבק בשכינה? אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא (מסחר) עבורו, והמהנה אותו מנכסיו – מעלה עליו הכתוב כאילו מידבק ל‑‑‑‑‑.
- אחד הבתים של פיוט מפורסם המושר בשבת נכתב בהשראת שלושה פסוקים שבהפטרת השבוע – ישעי' ס"ג א-ג' – מיהו הפייטן? מהו שם הפיוט, ומהו הבית?
תשובות: 1. ושבת, שבותך 2. השטן 3. ביום מותו 4. 98 קללות 5. כי היא מסריחה ומאוסה כמו גללים של בהמה 6. שרש פורה ראש ולענה 7. זכויות 8. צדיקים 9. ייתקע, אשור, מצרים 10. את לבבך ואת לבב 11. לומר שהתשובה שקולה כנגד כל המצוות כולן 12. ע"י שנתן לנו הן את התורה שבע"פ והן את התורה שבכתב 13. החיים, המות 14. חפצי-בה 15. את השמים והארץ, כי הם קיימים לעולם
למתקדמים: 1. כי תבוא, תכלה, תחל 2. 'כוונת הברית להכניסם בערבות זה על זה' 3. אלפים, שבטיכם, חמשים, שוטריכם, עשרות 4. לכרות ולבטל 5. הנשמה, כריתות 6. רמז לאורך הגלות 7.(העבֵרות) הנסתרות גלויות לפני ה' א-להינו, והוא ייפרע מהם, והנגלות יימסרו לנו ולבנינו עד עולם לעשות להם דין 8. שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם 9. ומל ה' את לבבך 10. שלא יוסיף להגלותך 11. דיבור, לב, מעשה, ובלבבך 12. הטוב, בחיים, הטוב 13. היא התורה, למען תחיו בעולם הבא אתם ובניכם 14.לשכינה 15. דונש בן לברט, הפיוט – דרור יקרא, הבית – דרוך פורה בתוך בצרה (קְרא: בוצרה), וגם אדום אשר גברה.