בלוג יהדות חברה וקהילה
כתבי היד מתימן הם תעודת הזהות של יהודי תימן ועליהם תפארתם. רבים מהם חומשים למיניהם, וביניהם ספרי תאג' (כתר תורה) מפוארים, סידורי תפילה מתקופות שונות, מדרשים, הלכות שחיטה, קובצי שירה (דיואנים) ועוד. הם מספרים את סיפורה של יהדות תימן ומעידים על מסורותיה, מנהגיה, תורותיה ומקורות חייה. באחדים מהם מסורות מדרשיות ולשוניות שאינן במקורות שמיחוץ לתימן. מפאת חשיבותם הם נפוצו בכל קצות תבל, וכמעט שאין לך ספרייה מכובדת שאין בה כתבים מתימן.
להלן אביא לדוגמה תיאור כללי של תכלאל עתיק (סידור תפילה) בן 369 שנה. התכלאל מצוי באוסף של ר' שגיב מחפוד, בעל "נוסח תימן" שהוא חובב נלהב של כתבי תימן ורוכש בהתמדה כל מה שבהישג ידו. התכלאל נמסר לי לעיון ולתיעוד, והוא אחד מעשרות כתבי יד שקבלתי ממנו לעיון ולתיעוד.
לפי הקולופון תכלאל זה נעתק בואדי עאשר על יד ביר אלסד, בשנת אתתק"ס לשטרות, דהיינו בשנת ה'ת"ט ליצירה (1649 למניינם), דהיינו כששבזי היה כבן 30 שנה. התכלאל הזה הוא כאמור היום (תשע"ח) בן 369 שנה.
להלן נציין כמה מהגרסאות והעניינים שיש בו: בתפלת "ישתבח" הגרסה היא חֵי העולמים, בצירי, לעומת סידורים אחרים הגורסים חַי, בפתח (ולא ניכנס לדיונים הארוכים הקשורים במלה זו). בהגדה של פסח יש בו "תרומה הבדילנו". כמו כן יש בו פירוש בערבית להגדה (פרסמו הרב י' קאפח, אגדתא דפסחא, ירושלים תשי"ט) ושני פיוטים שנהגו בימי קדם ונעלמו בימינו: "אשר גלה חכמה ליעקב" לשביעי שלפסח, ו"אשר נגלה למשה" לשמיני עצרת . בסידור זה יש תפילת י"ח בלשון הערבית, שרד ממנה מ"אתה חונן" עד "שים שלום" .
ניכר בו שהוא סידור שאמי. בסעודות השבת יש בו הזמירות שחיבר האר"י ז"ל "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא צפרא דשבתא", "בני היכלא דכסיפין". ניכרים בו חילופי חולם וצירי, למשל בברכת המזון הוא גורס ומנקד "הוא הוֹטִיב לנו, הוא יוֹטִיב לנו" .
במדור השירים שבסוף התכלאל כלולים בעיקר שירים ספרדיים, בולט מאד חלקו של ר' יהודה הלוי הן בפיוטי הסליחות והן בשירי החול.
כמו כן יש בו עשרה שירים (ואולי אחד עשר) של סעדיה בן אברהם בשירי , ואפשר שהתכלאל הזה הוא מהעתקת ר' יחיא בשירי, שהיה אחיו הצעיר של ר' סעדיה מחבר השירים, והחליט לכלול בו משירי אחיו (והשוה עם התכלאל שתיארו י' טובי בגליון ס"ד של "אפיקים" מחודש אייר תשל"ז, עמ' 16, 18). אולם לדעת שגיב מחפוד ודר' אדם בן-נון המעתיק אינו ר' יחיא בשירי.
בתכלאל זה אין כלום משיריהם של בני משתא-שבזי ולא מפיוטיהם. מאידך יש בו פיוט אחד לר' זכריה אלצ'אהרי "אליך אלי אשמיע קולי". במדור המרנות בולט חלקם של פייטני תימן, כגון סעיד בן מרחב, משה בן כתיר, סעדיה בן עואץ' ועוד.
ותופעה מעניינת, שלמיטב ידיעתי לא מצאנוה בשום כת"י: בנוסח פרשיות "שמע" שבטופס המזוזה האות "ח" של "אחרים" "והשתחויתם" "וחרה" היא פעורת גג, כנראה כדי להפיג את חומרתן. אנו יודעים שהספרדים נוהגים לקרוא פסוקים אלה בלחישה, ואילו כאן אנו מוצאים דרך אחרת לעמעם את חומרת המלים הנ"ל.