בלוג יהדות חברה וקהילה
א. יציאת מצרים - יציאה מעבדות לחרות במטרה לקבל את התורה ( "תעבדון את האלהים").
ב. הקרבת קרבן העומר וקרבן שתי הלחם - הודאה לקב"ה על היבול החקלאי.
ג. ימי חול המועד - ימי הספירה שקולים לימי חול המועד (רמב"ן ויקרא כ"ג,36).
ימי ספירת העומר ימי אבלות?
הגמרא במסכת יבמות דף סב ע"ב כותבת כך: "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לר' עקיבה, מגבת עד אנטיפטרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם... תנא: כולם מתו מפסח עד עצרת".
אם כן בתקופת ר' עקיבה הפכו ימי השמחה לימי אבל, אמנם הגמרא אינה מזכירה את מנהגי האבלות אלא היה העולם שמם.(רש"י: "שנשתכחה תורה").
הגאונים מקשרים בין המנהג שאין מקדשין ואין כונסין בין פסח לעצרת. האם זה מחמת איסור או מתורת מנהג? וע"כ משיב רב נטרונאי גאון (תשובות הגאונים, שערי תשובה, ס' רעח).
"הוו יודעים שלא משום איסור אלא משום מנהג אבילות, שכך אמרו ביבמות... שנים עשר אלף... ומאותה שעה ואילך נהגו ראשונים בימים אלו שלא לכנוס בהן".
מענין לספר שבענין נישואין נהגו בכל המקומות איסור, אבל בתספורת יש מקומות שנהגו איסור, ומנגד ישנם מקומות שנהגו היתר. ניתן לציין שבימינו על פי רוב נוהגין כל המקומות שלא להסתפר (ראה: הרי"ן שועיב בדרשת יום א של פסח, ב"ח סימן תצג, מטה משה סימן תרפו ועוד).
מנהגים שונים בעדתינו הקדושה
א. מערב פסח עד אחרי חג שבועות - אין עושין נישואין ונמנעים מתספורת עד ערב שבועות(כדעת האר"י במיוחד מחוז דרום תימן - שרעב).
ב. מערב פסח עד ל"ג בעומר בבקר – נמנעים מתספורת ונישואין.(שתילי-זתים לא השמיט את דעת הרמ"א).
ג. מערב פסח עד ל"ד בעומר בבקר– כדעת מרן.
ד. כל ערב שבת לכבוד שבת נהגו להסתפר - לא בימות השבוע {ראה שערי יצחק ניסן-סיון התש"ע, וכן מובא בשו"ת הרדב"ז, סימן תרפ"ז(חי במצרים לפני כ-450 שנה), מנהג איסור התספורת אינו מן הדין אלא ממנהג וכו', וראיתי כמה קהילות שלא נהגו מנהג זה כלל, ומסתפרים בכל שבוע כמנהגם לכבוד שבת. וכן בשושנת המלך, סימן תצ"ג ועוד}.
ה. הרמב"ם לא הזכיר בספרו היד החזקה את המנהג של איסור נשואין בימי ספירת העומר (אע"פ שהובא בגאונים), לפי שאין דרכו על פי רוב להביא את כל העניינים שלא הוזכרו בתלמוד ובמדרשים. ברם, רובם ככולם נמנעים מנישואין בימים אלו (ראה שו"ע המקוצר ח"ג ס' צ"ב ה"ז). ועל אחת כמה וכמה נושא התספורת שלא הובא בגאונים ולא ברמב"ם ולכן ישנם כיום (מיעוט) שמסתפרים ומתגלחים כל יום (לאו דוקא לכבוד שבת).
