בלוג יהדות חברה וקהילה
נמצאים אנו בפתיחת חודש אדר. בחודש זה יש להרבות אהבה ואחווה בין איש לרעהו. נאמר במדרש ילקוט שמעוני על משלי וכך נפסק להלכה ברמב"ם: "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם". וכך נאמר במגילת אסתר פ"ט פס' כח: "וימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". א"כ אנו רואים את המעלה הגדולה של חג הפורים שאין הוא מתבטל אף לעתיד לבוא שיגיע המשיח. 
בירושלמי על מגילה נכתב כך: "כל הכתובים עתידין להבטל מלבד חמישה חומשים, ריש לקיש אמר: אף אסתר והלכות". וכן בבבלי על מסכת מגילה: "שלחה אסתר לחכמים: קבעוני לדורות".
יוצא אפוא, שפורים הוא לא חג אשר יסוף מזרעם של עם ישראל, אלא זה חג שממשיך לדורות ואפילו לאחר הגעת משיח צדקנו. בנוסף, צריכים אנו ללמוד מסיפור המגילה לקח ומוסר שברגע שעם ישראל לא מחובר לקב"ה או שהעם היהודי אינו מרגיש אחדות כאיש אחד בלב אחד ואינו מקבל אחד את השני, דווקא אז באים אויבינו ומכים אותנו. רואים עובדה זו במגילת אסתר כאשר המן בא לאחשוורוש וטוען "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים"(פ''ג פ"ח).
בזמן שעם ישראל לא מאוחדים ואינם מקבלים את השונה, מגיעים כל הגזירות הקשות. ורעיון זה ניכר בזמן שעמלק בא להלחם עם ישראל ברפידים כפי שנאמר על ישראל שבזמן זה "רפו ידיהם של ישראל", דווקא אז באים הצרים להכאיב ולהלחם בישראל.
ולכן כל אחד ואחת מאתנו צריך לדעת שכשם שפרצופינו שונים כך דעותינו שונות, וחשוב לקבל את האחר ודווקא על מנת לקרב, לחבר ולקדש שם שמים כדי שלא יוכלו אויבינו לבוא ולומר שיש עם מפורד, עם לא מחובר, עם שלא מקבלים אחד את השני. אלא אדרבה צריך להיות בבחינת "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (מסכת אבות פ''ב מ"ו), צריך לכבד ולהעריך את האחר, לעזור ולתרום לשונה, ולא להתעלם ממנו כלל. יהי רצון שנזכה לשמוח שמחה אמיתית בפורים, ונדע לקבל את האחר ובכך נגיע לידי עם מחובר ומחוזק בארץ ישראל.
פורים שמח!
