בלוג יהדות חברה וקהילה

קינה שחיבר הרב יחיא אלשייך, לימים חתן התנ"ך העולמי, אשר נכתבה בתימן עם בוא השמועה על השואה. ושיר מרגש נוסף מאת טוביה סולמי.

בתמונה: חיילים נאצים גוזזים פיאות ליהודי חסידי העטוף בטלית.
מדהים לראות כיצד הפיאות וצורת העיטוף בטלית דומה למנהגם של יהודי תימן.

קְחוּ עִמָּכֶם אֲבוּקָה

מאת: טוביה סולמי
פורסם בספר "שתי גדות למוצררה", שיצא לאור ב-1978, בהוצאת אפיקים, עמ' 35.

 

בְּהִוָּלְדִי דּוֹר נוֹלַד

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בָּא

אֶל עוֹלָם חָסֵר וְהוֹלֵךְ

מֵעֵבֶר לִצְרִיפִי הַדַּל

זַעֲקַת עַמִּי וְחֳרְבוֹתָיו מִכָּל עֵבֶר

דּוֹר נֶעֱקָד אֶל יְקוּם שֶׁהָיָה מִזְבֵּחַ

וְדוֹרִי הֵחֵל לְדַדּוֹת בְּמִצְעָדוֹ.

 

וַיָּבוֹא הַפָּלִיט זְקָנוֹ גִלֵּחַ

וּצְלַב קְרָסִים עַל אַדַּרְתּוֹ הַשְּׂרוּפָה

נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים

וְגַם הָאֵשׁ אָחֲזָה בַּדְּבִיר

בְּכִי וּמִסְפֵּד בַּחוּצוֹת מַקְהֵלִים

וְרַק סָבָתִי בַּחֲשַׁאי צִחְקְקָה

חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, עוֹלָלִי, פְּעָמָיו,

מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ רֵאשִׁית גְּאֻלָּתִי,

שְׁבִיסָהּ הַבָּלוּי כַּעֲטֶרֶת מַלְכוּת

וּמִכְנְסֵי הָרִקְמָה כְּשִׁרְיוֹן אַבִּירִים

תְּרוּמָה לַחֲזִית הִיא נָדְרָה אֶת הַצּוֹם

שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי עַד תֹּם.

 

בְּיַלְדוּתִי הָלַךְ כָּל הַדּוֹר אֶל הַמָּארִי

לִשְׁנוֹת מִשְּׁנָתוֹ לְקוֹל הַמַּקְלֵעַ

וּבְשׁוּבֵנוּ גַּם אַבָּא הָיָה רַמַטְכָּ"ל

 

עִם מִנְיַן זְקָנִים וּפֵאוֹת

הוּא עָרַךְ קְרָבוֹת עִם נַרְגִּילָה

בְּחַדְרוֹ הַדּוֹלֵף, שֶׁהָיָה לַחֲדַר מִלְחָמָה.

שָׁם בָּרָק וּדְבוֹרָה חָזְרוּ לַשֵּׁרוּת

וְאֵל הַצְּבָאוֹת חָדַל מִשְּׁבִיתָה

הוּא יָצָא עִם עַמּוֹ לִקְרָבוֹת גְאֻלָּה

וְהַרְבֵּה פְּלָאוֹת כְּמֵאָז,

זֶה מַקֵּל חוֹבְלִים שֶׁחָבַט לְחִנּוּךְ

נֶהְפַּך לְשַׁרְבִיט מַצְבִּיאִים

בַּחֲזִית הַיְּלָדוֹת כֹּה רַבּוּ הַנִּסִּים

עַד בָּאַנִי הַדְּרוֹר וְהוּנַף גַּם דִּגְלִי

מֵרוּחִי שֶׁחָזְרָה לְנַשֵּׁב בֶּעֱזוּז

בִּשְׂדוֹת פְלַסְטִין שֶׁחָזְרָה וְהָיְתָה יִשְׂרָאֵל.

 

וּבִנְעוּרֵינוּ הַכֹּל הָיָה חָג וְלֹא חוֹל

יְלָדִים וְשָׂבִים בָּרְחוֹב שִׂחֲקוּ

וּנְעָרוֹת חָשְׂפוּ אֶת יָּפְיָן לְלֹא חָת

לְכָל כְּפָר שֶׁבָּנִינוּ נִמְצְאוּ עַתִּיקוֹת

וְכָל בַּיִת שִׂמְּחַנוּ כְּבִנְיַן הַמִּקְדָּשׁ

אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה כִּבְּדוּ רְחוֹבוֹת

וּמְאוֹרוֹת הַדּוֹר הֵאִירוּ כָּל קֶרֶן זָוִית

שְׁנוֹת רֵאשִׁית וְחָזוֹן וּתְחִיָּה וְשָׂשׂוֹן

אַחַר בְּלוֹתֵנוּ הָיְתָה הָעֶדְנָה.

 

יָצָאנוּ לִרְדֹּף בַּעֲלוּמֵינוּ

שֶׁחִסַּרְנוּ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם

חָצַבְנוּ בָּהָר אָהַבְנוּ בָּעֵמֶק

זָרַעְנוּ בַּיְּשִׁימוֹן בַּשְּׁחָקִים שִׂחַקְנוּ

 

וְהֶעֱלִינוּ נוֹצָה וּשְׁרִירִים

אַחַר הַמְּצוּקָה וּשְׁנוֹת הָרָזוֹן

בְּשִׁכְרוּתֵנוּ כִּמְעַט וְנָדַדְנוּ מֵעוֹלַם הָרוּחוֹת

אֶל רַעַשׁ הֶהָמוֹן בְּלֵב אִצְטַדְיוֹן.

 

בְּעִדַּן הַכֹּחַ עַד גָּאוֹן זָקַפְנוּ קוֹמָה

גַּם הַמִּגְדַּלּוֹר הֵאִיר עַד הַקֹּטֶב

נִפְעֲמוּ הָרוּחוֹת נִצְּתוּ הַתִּקְוֹת

הָאֵין זֶה הַדּוֹר שֶׁכָּשַׁר לִגְאֻלָּה-

וּמֵעֹצֶם הָרוּחַ נִתְלַבָּה הַנִּיצוֹץ

נִגְאֲלוּ יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן

מִכָּל כֹּתֶל שָׁמַעְתִּי רַב שִׂיחַ

וְכָל שִׂיחַ לִי קָרָא סִפּוּרוֹ

זֶה הַלֵּל שֶׁל הַדּוֹר שֶׁצָּמַח מֵחֻרְבָּן

וְיַשְׁלִים אֶת בִּנְיַן הַדּוֹרוֹת.

 

עוֹד בְּטֶרֶם צָעַדְנוּ אֶל גִּיל הַבִּינָה

נִסְתַּלְּקָה בִּינָתוֹ שֶׁל הַדּוֹר,

נוֹרָא הַמָּחוֹל שֶׁרָקַד סְבִיבִי

וְכֹה זָר גַּם לַחַן הַשִּׁיר

הַנָּגִיד הֵמִיר בְּגָדָיו לְכָחֹל

לִמְעִיל כֶּלֶא שֶׁנּוֹעָד לְמוֹעֵל

שַׂר הַשִּׁכּוּן שִׁכֵּן נַפְשׁוֹ לִמְנוּחוֹת

וּמִשְׁכֵּן חֲזוֹנִי בַּמַּחְתֶּרֶת

וְרֹאשׁ הַשָּׂרִים שֶׁהָיָה לִי עִם עֶרֶב

נִגְלָה לְמָחָר כְּרֹאשׁ חֶבֶר,

כַּאֲחוּז בַּלָּהוֹת אֶצְבְּטָה יְרֵכִי

אֶבְדְּקָה אִם נָכוֹן הוּא הַיּוֹם.

 

עוֹד בְּטֶרֶם חֲלֹף שְׁנוֹת-דּוֹר

וּבְטֶרֶם צָעַדְנוּ אֶל גִּיל הַבִּינָה

אֶשְׁאֲלָה בִּזְוָעָה שְׁאֵלָה-

וְגִיל הָעֵצָה מָה לִי יְזַמֵּן

וּמָה יָבִיא עִמּוֹ הַמָּחָר?

 

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן לַשּׁוֹאָה וְלַגְּבוּרָה

זָכֹר אֶזְכְּרָה וְאָרִיעַ

אֵיךְ נָטַעְתִּי הַכֶּרֶם וְקָצַרְתִּי חָצִיר

וְהַחֶרֶב בָּאַתְנִי מִשּׁוֹמְרֵי הָעִיר,

לָכֵן אֶזְכְּרָה בְּיוֹם זֶה צַו עֲשֵׂה

קְחוּ עִמָּכֶם אֲבוּקָה וְלַפִּיד

וּתְנוּ אֶת הָאֵשׁ בָּאָח, בַּכִּבְשָׁן,

תֹּאכַל כָּל אָח בְּלִבּוֹ אֵשׁ זָרָה

יִזְרֶה בִּשְׂדּוֹתַי שׁוֹאָה וּמְשׁוּאָה,

וּבְתֹם הַיּוֹם וְהַמַּאֲכֶלֶת

תִּטְהַר אַרְצִי בָּרוּחַ הַמְּנַשֶּׁבֶת

יִשְׁלַם מִצְעַד דּוֹרִי כְּמַסֶּכֶת אָבוֹת

מִבִּינָה לְעֵצָה לְזִקְנָה

לְשֵׂיבָה וְלַגְּבוּרָה

וּבְיוֹם הַזִּכָּרוֹן נִמְחֶה בִּגְבוּרָה

זֵכֶר שׁוֹאָה מֵעַם עוֹלָם.