בלוג יהדות חברה וקהילה

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם..את בְּרָכָה"

1. הבְּרָכָה – שפע מֵי הבְּרֵיכָה עם דיבוק של הַבְרָכָה

"נֶפֶשׁ-בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם-הוּא יוֹרֶא" (משלי י"א כ"ה) - נפש הנוהגת תמיד לברך אנשים אחרים ונותנת להם די מחסורם, תהיה מדושנת-עונג, תתענג על ה' ותזכה גם לשפע חומרי; ואדם המרווה את צמאונם של אנשים אחרים, גם הוא יִרווה, האל יגמלהו בכך שהוא בעצמו יִרווה וישבע.

לומר לך שיש קשר הדדי בין קבלה ונתינה בתחום הגשמי ובתחום הרוחני: אדם שנותן לזולת ברכה רוחנית זוכה גם לשפע גשמי וגם שפע רוחני. ע"י הברכה והתרומה, מצטרף האדם למשפחת "ונתנו" – מילה הנקראת הן מימין לשמאל והן משמאל לימין, שככל שאתה נותן, אתה בעצם מקבל.

א. משמעותה היסודית של לשון ה'ברכה' היא תוספת וריבוי: "וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ וְאֶת-מֵימֶיךָ"(שמות כ"ג כ"ה), שה' יוסיף וירבה את לחמך. וכן: "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ" (דברים ז' י"ג), והכוונה שיַרבה ויוסיף על פרי בטנך ואדמתך. ולא פלא הוא שאותיות 'ברכה' ואותיות 'בכורה' חד הן, שהרי הבכור מתברך לקבל תוספת של פי שניים (ערכן המספרי של אותיות בר"ך/בכ"ר הוא כפולות של שתיים: 2, 20, 200).

ב. משורש בר"ך נגזרו עוד 3 מילים המוסיפות נופך למגוון ההוראות של הברכה, והן: ברֵיכה, בֶרֶך והַבְרָכָה (של עץ); הרשב"א רואה את הבּרכה מלשון ברֵיכה ונביעה, מקור מים חיים, שפע של הֲכָלָה, ועצם אמירת הברכה מרבה את השפע שהא-ל מוריד לעולם. בנוהג שבעולם – המתברך היה כורע ברך לפני המברך "ואנחנו כורעים ומשתחווים"; וע"י כפיפת ה"בֶּרֶך" מנמיך האדם את גוו/גאוותו ומבטל את האגו שלו, הוא מתרוקן ואז יש לו יכולת הֲכָלָה גדולה יותר. 'הַבְרָכָה' - להבריך אילן פירושו ליצור שורשים מן הענף בעודו קשור לצמח על מנת ליצור עץ חדש, אך לשם כך יש לכופף ענף אל הקרקע ולכסותו באדמה, הענף יתחדש, ישריש וייצור חיים מכוח שורשי האילן, ולאחר ההשרשה הענף ינותק (פועל זה משמש גם להברכת גמלים-ישיבה על הברכיים). הקב"ה הוא 'מקור הברכות', ובהיות מטרת הבורא להיטיב לנבראים, הוא קורא לברואיו להידבק אליו ("וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱ-לֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", דב' ד' ד') ע"י כפיפתם אליו כדי שתִרבה שכינתו בעולם, ובכל פעם שאנו אומרים "ברוך אתה ה'" - אנו מזכירים לעצמנו שהוא מעיין הברכות, הוא השופע, הוא מקור החיים, ובכל ברכה שאנו מברכים, נוצר צינור של שפע נוסף, שדרכו יורדים טללי ברכה וחיים אל העולם. הא-ל הוא השלם האין סופי, ובכך שאנו מברכים אותו, אנחנו מבקשים שיַרבה את גילוי שכינתו בעולם, וממילא מתרבה השפע בעולם, וכל ברכה מוסיפה 'חן וחסד' לבני האדם, ומודים שהכול בא ממנו. ולזה רמזו חז"ל באומרם שהרוצה להיות חסיד ידקדק בענייני ברכות, שעל ידי הברכות הוא מוסיף חסד לעולם כולו.

ג. חמש פעמים חוזר שורש בר"ך בברכת ה' את אברם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בר' י"ב ב'-ג') – איחולי הברכה לאברהם לשפע כלכלי אכן נתגשמו, כאמור: "וַה' בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם בַּכֹּל" (שם כ"ד א'). אך יתרה מזאת, הקב"ה הופך את אברהם להיות כמוהו, "וֶהְיֵה בְּרָכָה" - אתה תהיה מקור הברכות אשר יתברכו בך לאמור: ישימך א-לוהים כאברהם; על דרך: "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (שם מ"ח כ'). והברכה האולטימטיבית איננה "והתברכו בך" אלא וְנִבְרְכוּ בְךָ" – אפשר לפרש נהיה מבורכים בזכותו של אברהם, ואדם המברך את בנו יברכהו שיבורך בברכת אברהם, ואפשר שבפועל הזה, בבנין נפעל "נִבְרְכוּ", מסתתרות שתי המשמעויות של "בֶּרֶך" ו'הַבְרָכָה' – העמים יכרעו ברך לפניך וידביקו את ענפיהם אל האילן שלך, שהוא מעיין הברכות, כדי שישרישו ויצרו חיים מכוחך. אתה השורש, מקור השפע, והם יתברכו ע"י הַבְרָכָה.

2. מהו הקשר בין נפתלי בנט לבין ברק אובמה

שמו של אובמה הוא חוסיין-בַּרַכֶּה, שמות ערביים – חוסיין פירושו יפהפה (דומה ל'חסון' העברי) ובַּרַכֶּה משמעו ברכה, אלא שָנשלָה משמו האות האחרונה, והיה ראוי להיכתב בַּרַכּ, אלא שנוח לכתבו – ברק). כך גם נשיא מצרים לשעבר – חוסני מֻבּארַכּ, מלשון ברכה, מבורך (ישנן משפחות מלוב בשם מבורך). ונוסיף לשניים אלה את האפיפיור בנדיקטוס ה-16. מאז ומעולם נהגו האפיפיורים לכנות את עצמם בשמות או בכינויים שמוצאם בשפה העברית, כשהם מתורגמים ליוונית/לטינית; כך למשל: פאולוס הוא שאול (פ' ו-ש' התחלפו), ג'ון הוא יונתן, יוהנס הוא יוחנן; פטרוס=סלע, תרגום מ"כֵּיפא" הארמית (מכאו פטרה='הסלע האדום'). באשר לאפיפיור בנדיקטוס הרי הוא תרגום של המילה ברוך, מבורך (דרך אגב, הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה נקרא בלטינית "בנדיקטוס"); המילה בנדיקט חדרה לאידיש – וכאשר מזמנים לפני ברכת המזון במילה: בענשען=הבה נברך. (בתמונה שלפנינו אנו רואים כריכה של עלון באידיש לברכת הנרות: ליכט בענשען=ברכת הדלקה; משפחת ליכט עסקה במכירת פתיליות, שמן ונרות). נסיים עם 'גיבורנו' נפתלי בנט – משפחתו מוצאה ממרכז אירופה, ושמה היה בעברית ברוך, והיא קיבלה את הכינוי בנדיקט, ולאחר זמן התקצר השם ל-בנט (ואולי זה קרה במעבר לארה"ב). ראינו אם כן שארבעת השמות: בנט, ברכ, בּנדיקטוס ומֻבּארַכּ כולם 'מבורכים' בברכה יהודית; ועל כך אומר עלינו בלעם: "כִּי בָרוּךְ הוּא" – עם ישראל הוא מקור הברכות כדי לקיים את מה שנאמר לאברהם: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית י"ב ב').