מַדַּר

ארבע ישובים לפחות, בשם מדר היו בתימן, האחד בנפת ארחב מצפון לצנעא, והשני צפונה יותר, בנפת חאשד מצפון לצנעא. לא תמיד ידוע באיזה ישוב מדר מדובר. מַדַּר

הכפר מדר נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא.

שם הישוב מדר ידוע לי לראשונה מסוף המאה הט"ז. בשנים שמ"ט-שנ"ו (1589-1596) העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר חשפי-מרחבי שלושה חיבורים. לא ידוע לי האם הכוונה למדר שבנפת ארחב או שבנפת חאשד.

הסופר ר' סעדיה העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת שמ"ט-1589 במימון ר' עלי בן דוד הלוי, מדרש אלוגיז אלמגני שנת בשנ"ה-1595 במימון ר' גד בן שלום חמדי, וסידור תפילה בשנת שנ"ז-1596.

בקולופון של המדרש כתוב:

נשלם זה המדרש... ארבעה יומין בחודש טבת שנת אלפא ותשע מאה ושית שנין לשט' (שנ"ה-1595) במאתא מדר... יהא סימן טוב על... גד בר' שלום אלחמדי... והכותב סעדיה בן יתר אלמרחבי.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא גראדי ריאל, מרי יהודה עמאר כשתי ריאל וחצי, מרי יעקוב חלא, דאוד נהארי ריאל ורבע, סעיד שלמה ריאל ורבע, יחיא בן הארון קארני ארבע ריאל ורבע, דאוד נאעטי ריאל, דאוד מסעוד, הארון וסאלם בני יחיא בן אהרון, הארון חלא שלוש ריאל והגב' ג'וצנה בת יחיא בן דאוד ריאל.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יהודה עמאר ומרי יעקוב חלא. עפ"י הקשר הישובים בפנקס השליחות נראה, כי הכוונה למדר שבנפת ארחב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר עד חמש עשרה משפחות: גארדי, מבורת, פרחי הלוי, נהארי, קארני הלוי, צברי, חלא, נאעטי ועוד. היהודים חיו בנפרד מהמוסלמים, ובכפר היו שני בתי כנסת, בית יחיא בן הרון בנוסח הבלדי, ובית כנסת בית גראדי בנוסח השאמי. שני מנהיגי הקהילה סמוך לעלייה היו: ר' סלימאן עתארי ור' סאלם יחיא.

השוק התקיים ביום ראשון בשבוע, והיהודים התפרנסו מקדרות, נפחות, חייטות, צבע, בורסקאות, וכן היו בעלי אדמות וצאן, אשר העסיקו מוסלמים.

נראה, כי מספר יהודים נותרו במקום אף לאחר העלייה הגדולה לארץ. יוסף שער פרסם מכתב מה' בניסן תשל"ט-1979, ובו מבקשים סעיד בן יחיא עמאר ויהודי מדר סיוע מיוסף בעכער. במכתב הם מבקשים סיוע בהשגת ספרי יסוד: חומשים, מנורה, תפילין, וכן מציינים את המחסור בכלות לנשואין, כפי שמפורט במכתב של יהודי ריידה מאותו יום. במכתב הם מזכירים גם את השליח אשר הגיע לעיר ערקב, משמע, שחיו יהודים במקום בשנה זו.

עיין עוד ערך הבא.