בלוג יהדות חברה וקהילה

פרשת משפטים שזורה בפרשה שלפניה פרשת יתרו.

בפרשת יתרו עדים אנו להתגלות על הר סיני, מתן עשרת הדברות שהן לב ליבה של התורה.

בפרשת משפטים יורדת התורה, אחרי ה"הקולות והברקים", לפרטי המצוות, למערכת הוראות וכללים להתנהלות האדם בחיי יום יום במצבים שונים.

~

קשר נוסף בין שתי הפרשות ואלה המשפטים, ו' החיבור מחברת בין הפסוק האחרון בפרשת יתרו "ולא תעלה במעלת על מזבחי" לבין פרשת המשפטים או המשפטנים.

כך מוצאים אנו במדרש במסכת סנהדרין האומר: "דרש בר קפרא: מה מקור הדין שאמרו חכמים "הוו מתונים בדין"? שכתוב "לא תעלה במעלת" כלומר, המתינות היא תכונה הנדרשת משופטים. וסמוך לו "ואלה המשפטים".

אמר רבי אלעזר: מניין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קדש – שנאמר לא תעלה במעלת, וסמוך לו ואלה המשפטים, כלומר, פנייה לשופטים אל תתעלו ואל תתנשאו על בעלי הדין.

~

עתה נצא לעיון במקורות הנשענים על הפרשה המכוננת הזו, פרשת משפטים. תהלים פרק פ"ב: "מזמור לאסף...שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו". נעבור למשנה תורה לרמב"ם. סדר זרעים במשנה עוסק בנושאי צדקה וחסד, בהתייחסות חברתית איש לרעהו.

הלכות מתנות עניים בספר זרעים מהווים עבורי מקור והשראה בכל תפקידי הציבוריים כולל מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

~

אני ממליץ לעיין בהוצאה של משנה תורה לרמב"ם פרי יוזמתו של ידידי ד"ר יוחאי מקבילי במסגרת מפעל משנה תורה שהקים. מהדורה מבארת, מנוקדת, מוגהת ומדויקת בצרוף תמונות ומפתחות. כך נכתב במבוא לספר זרעים, בהקשר לאמרו בפרשה לנו, פרשת משפטים ובהלכות מתנו עניים: "הדאגה לחלשים בחברה, החמלה על חסרי האמצעים, אינה מסתיימת רק בנתינת דגים, אלא בנתינת חכות לדוג בהן, להעניק להם כלים לכלכל את עצמם. המציאות מעודדת השקעה והפקת רווחים, אלא שהדאגה לעניים נעשית בראשית קצירת הרווחים (הפאה והלקט ודומיהם), ובה אנו מזמינים את חסרי האמצעים להשקיע, לעמול, לקצור, ללקוט, לבצור ולהתאמץ להשיג את מה שהניח להם בעל השדה. הדאגה לעני אינה רק כלכלית-חומרית אלא גם נפשית-סעודית. צריך לתת לו "בסבר פנים יפות ובשמחה".

~

הדאגה לחלשים בחברה (או המוחלשים בחברה בגרסה המקצועית המקובלת בימינו) צריכה שתהיה מתמדת ומתוך בחינה שוטפת של מצבם ולא רק באופן חד פעמי כמו מתנות בחגים.

האגודה לטיפוח חברה ותרבות מיישמת הלכה למעשה ערבות הדדית בקהילה. אנו עושים זאת באמצעות סיוע למשפחות, מלגות לסטודנטים, כל ימות השנה בכבוד ובאהבה.

~

עוד על הפרשה אביא מתוך המדרש הגדול התימני שחיבר דוד העדני במאה השלוש עשרה למניינם. כך כותב פרופ' ישעיהו לייבוביץ על המדרש הגדול התימני:" מדרש שנשתמר עד לדורות האחרונים בידי התימנים בלבד...אוסף מדרשים בן מאות שנים על התורה.., מובא בו חומר מדרשי ואגדי רב שלא נשתמר בכל המקורות שהיו בידינו עד לדורות האחרונים."

~

לאחר שהבאתי התייחסות למצוות בפרשת משפטים של משורר תהלים, הרמב"ם הלכות מתנות עניים אביא מדרש ייחודי שלא נמצא בכל מקום אחר, אלא רק במדרש הגדול: 'דבר אחר זהו שאמר הכתוב "ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים" (משלי כז, כג). ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר יצחק אומר, אין לך בריה יוצאת ידי הפסוק הזה. הכתוב מדבר במלך, ובאיש ואשתו, ובמלמד תינוקות, וברועה צאן, ובדיין שממונה על ישראל". (המדרש הגדול פרשת משפטים עמוד תנא) הדרשן מצטט את הפסוק מתוך משלי ובחכמה מדהימה מעמיד בפנינו פרשנות המתייחסת כמעט לכל תחומי החיים. יש פה המלצות להתנהגות של המלך, כלומר כל שליט או מנהיג, איש ואשתו, מלמד תינוקות או מארי או מחנכים ומורים, רועה צאן ודיין הממונה על ישראל, אלה השופטים.

~

הפסוק בספר משלי מלמד אותנו לדעת מה דרוש לצאן שבאחריותנו, מה הם צריכים ולתת להם די מחסורם. (פירוש רש"י ומצודת דוד במקראות גדולות). הנה בא בעל המדרש ואומר לנו כי חובה מוסרית זו של הרועה הנאמן מתייחסת למנהיג האמור לדעת מה נכון ומה ראוי לעשות למען העם אותו הוא מנהיג.

היחסים בין איש לאשתו אמורים להיות מתוך הקשבה וידיעה. ושימת לב לצרכים ההדדיים. המחנך, המורה, המארי, אמור להתייחס ולדעת מה דרוש לתלמידיו בכל עת, גם בבית באמצעות הזום, גם בכיתה, גם בחצר בית הספר ובסביבה.

~

כאן המקום לציין שהאגודה מתכוונת להפעיל מיזם חדש – מארי מקוון, כלומר, מארי (מורי) שילמד ילדים בבית באמצעות האינטרנט, בצל הקורונה המונעת מהילדים לצאת. רועה צאן, אין צורך להסביר כי הוא מנהיג את העדר למקורות של אוכל ומים. לבסוף הדיין, השופט את בעלי הדין ישים לבו לאמור בפרשה: " לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטות אחרי רבים להטת ודל לא תהדר בריבו"

שבת שלום

ד״ר יגאל בן שלום

נשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות