בלוג יהדות חברה וקהילה

"וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס"(אסתר א, ח)

בורא פרי הַגָּפֶן או בורא פרי הַגֶּפֶן?

בארועים רבים יוצא לנו לברך על הגפן: חתונה, שבת, ברכה"ז, פורים, פסח ועוד. לעניין הניקוד של האות גימ"ל במילה 'הגפן' ישנה מחלוקת בין העדות. מנהג האשכנזים והתימנים לסיים ברכה זו כאשר הגימ"ל בקמץ. מנהג רוב הספרדים הגימל בסגול(בסידור איש מצליח מובא גם כן בקמץ).

טעמם של האשכנזים והתימנים: מלים במשקל פֶעֶל כמו דֶּרֶך, גֶּפֶןֶ, אֶרֶץ, שֶמןֶ, כשהן במקום העמדה בטעם אתנחא או סוף פסוק, משתנית בד"כ תנועת הטעם מתנועה הולכת לתנועה עומדת: דָּרֶך, גָּפֶןֶ , אָרֶץ, שָמֶן(צמודים בד"כ לדקדוק המקרא).

תמונה: unsplash

"... הלכה למשה מסיני, כך קיבל משה בסיני ומסר לישראל, מקרא סופרים אֶרֶץ, אָרֶץ, שיש בו אתנחתא נקרא אָרֶץ" (ראה פירוש הר"ן והתוס' מסכת נדרים דף לז ע"ב, וכן ספר קובץ דקדוקי תורה עמ' סט').

אולם אחינו הספרדים הוגים את האות גימ"ל במילה 'הגפן' בסגול, להלן מספר טעמים:
א. "נראה הטעם כאן שאומרים הגפן בסגול לפי שכן הניקוד בגפן הנאמר בתורה בשבח שבעת המינים שיש בהם סוד כמו שכתב בשער הליקוטים להאר"י ז"ל..." (שו"ת רב פעלים חלק ב' או"ח סימן כה').
ב. "אין ללכת במטבע התפילה והברכות אחר הדקדוק..." (מהר"א מני).
ג. המקדש אינו רשאי לשתות מהיין עד שיכלה אמן מפיהם ותיבת אמן היא סוף הברכה ולא תיבת הגפן ולכן נהגו לומר הגפן בסגול לרמוז שעדין לא נסתיימה הברכה(מסכת ברכות דף מז ע"ב "אין הבוצע רשאי"; וכן רש"י על אתר).