עצר

הכפר נמצא במרחק של שעה הליכה מצנעא.

הכפר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנים תרנ"א-1891 עד תרע"א-1911.

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר.

בשנת תרל"ה-1875 ביקשו יהודי תימן מר' משה הלוי, רבה הראשי של יהודי קושטא-טורקיה, כי ישלח חכם באשי לתימן, לסייע ליהודים אצל הצבא הטורקי ששלט אז בתימן. הוא שלח את הרב יצחק שאול, וכעבור שנתיים הוא נפטר מחולי השחפת, ושנה קודם לכן נפטרה בתו מאותה מחלה. עשו לה מצבה יפה מאבני גזית, אך הערבים הרסו את המצבה, וחלק מהאבנים הגיעו לראש גבת אלסואד, הסמוכה לכפר עצר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.