בשנת תרל"ז-1877 העתיק הסופר ר' יעקוב יחיא נהארי את שלוש המגילות. בכתב היד נ"א דפים ובהם מקרא, תרגום ופירוש רש"י.
בקולופון כתוב:
ספרא... עמר בן יחיא בן יעקוב... אלנהארי מן עגאז מן קרא בלאד ארחב. כתבתי זה לבני... ותהי השלמתו יום ו' ט"ו יומין לחודש אלול בקפ"ח לשטרי (תרל"ז-1877).
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר...
עד הרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905 חיו יהודים בכפר. ברעב הכבד מתו ברעב מתו יהודים ברעב, וחלק מהנותרים המירו את דתם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש משפחות של יהודים מומרים.
שם הכפר מוזכר בכתב יד, אשר העתיק הסופר ר' יוסף בן יוסף עזירי. כתב היד הוא דיואן שירים, וזמן הכתיבה מאה י"ט או המאה העשרים. זיהוי הכפר לנפת ארחב נעשה על ידי, בהסתמך על הכתוב כי הסופר העתיק בכפר עדארב, אך הוא באופן אישי חי בישוב בוסאן ארחב. לדעת גלעד צדוק, מדובר בכפר שבמחוז אב בדרום תימן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה יהודית אחת.
עפ"י המסורת הקדומה, העיר עדן היא עציון גבר, המוזכרת בתנ"ך (דברים ב', ח', מלכים א' ט', כ"א ועוד). בתקופת בית ראשון ושני היתה עדן על אם הדרך היבשתית והימית במסחר של הבשמים והקטורת מחמיאר, ושל משי ואבנים טובות מהודו לארצות המזרח התיכון.
הקהילה היהודית בעדן היא מן הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בתימן. גודל הקהילה וחשיבותה היה תלוי בחשיבות העיר, כעיר נמל בינלאומית, המקשרת בין ארצות המזרח...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה הכפר מיושב ביהודים, אלא היה חרב. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: שייחי, כ'ולאני, דוד, נגאר, טויל, ועוד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי אברהם סלימאן ובנו מעוצ'ה, יחיא סאלם עמר ובנו, עואץ' קוריש ובנו סאלם, סלימאן קוריש ויחיא סלימאן ובנו.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות: דיין, מחפוד', עמר וקוריש.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה הכפר חרב, אך במקום נותרו בית כנסת, מקוה טהרה וחמשה עשר בתים, משמע, שהקהילה מנתה חמש עשרה משפחות בערך.
לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.