סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי חלק מהיהודים לא היו מקומיים אלא יהודים שרצו לעלות לארץ ישראל, וכאשר נמנע הדבר בדרום תימן ואסרו עליהם את הנסיעה לעיר עדן, חזרו מקעטבה למחוז רדאע, והשתכנו באופן זמני בבתים של יהודים שעלו לארץ. היו באזור יהודים מצנעא, רדאע, שרעב, מזרח תימן, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. אך בעבר הרחוק חיו בו יהודים. ידועה משפחת עדוי מהמאה הי"ז, המכונים על שם הכפר.
משפחת עדוי ידועה לי מאמצע המאה הי"ז ועד היום, ובאנציקלופדיה חלק א' מוזכרים סופרים רבים: ר' יוסף בן עמרם עדוי מעמראן, אשר העתיק ספרים בשנים ת"י- תי"ב (1650-1652), ר' יעקב בן יצחק עדוי, אף הוא מעמראן, אשר העתיק בעמראן בשנת ת"ח-1648, ר' סעדיה בן דוד עדוי, אשר העתיק...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת או שתי משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עיין עוד ערך: עידין.
הכפר נמצא ליד נאד'רה וסדה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עיין ערך: עודין.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן ויש קשר בין עד'אק ועד'אקה, ומדובר בישוב אחד. מ"מ, יש ישוב בשם בית עד'אקה הנמצא בנפת חגה מצפון מערב לצנעא, ואולי יש קשר ביניהם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן ומדובר במחוז אב, ובאזור היה הישוב פג'רה. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדול לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: חשאי, שמחי, חדאד, אנגל, ועוד.
עד לפני מספר דורות חיו יהודים בכפר. בדורות האחרונים לא ידוע על ישוב יהודי בכפר.
מצאתי כתב יד אשר נעתק בשנת תי"ח-1658, בישוב ענבר סעיד מאזור מחוית ועזאן. לא ידוע לי בודאות מיקום הכפר, ואולם, הסופר הוא ר' זכריה בן אביגד טויל, אשר העתיק את פירוש רש"י והטור לתורה. שם המשפחה טויל או טוילי היה נפוץ מאוד במאה הי"ז במרכז תימן, ובעיקר מצפון מערב לצנעא, שם קיים הישוב טוילה, מקור משפחת טוילי. לכן...