ר' אברהם שלמה אביך או אביץ' שכנע או אף מימן את העתקת ספר הקבלה לחם שלמה, שחיבר מרי שלמה בר' דוד הכהן מהישוב דאיאן שליד צנעא בשנת שצ"ה (1635). את החיבור גופו העתיק מרי יצחק ונה, ויתכן כי כל היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מיוזמתו של ר' אברהם שלמה אביך.
בשער החיבור כתוב:
"בשם ה' אל עולם... ספר לחם שלמה שחיבר ר' שלמה הכהן ר' דוד הכהן תהא מנוחתו כבוד. במאתא דאיאן על יד המספיק הנעלה...
מרי יחיא בן שלום אביץ' נולד בצנעא בשנת תרכ"ד (1864). למד אצל גדולי חכמי צנעא, בתחילה אצל ר' אברהם קארה אך רוב לימודו היה אצל החכם באשי מרי יחיא בן שלמה קאפח (ע"ע).
בשנת תרס"ו (1906) החל להיות חזן בבית הכנסת "מסורי" שבצנעא, ולאחר פטירת הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי (ע"ע) בחודש סיון תרצ"ב (1932), מונה להיות הרב הראשי לתימן. לעזרתו סייעו ושימשו מרי עמרם קורח (ע"ע), שבהמשך שימש רב ראשי,...
מרי יחיא בן שלמה אביץ' נולד בצנעא כנראה, בשנת תקכ"ו (1766). ידוע כי בשנת תקע"ח (1818) נפטר הדיין מרי יוסף נקאש (ע"ע), ומרי יחיא אביץ' נבחר לדיין במקומו בראשות ראב"ד מרי יוסף קארה (ע"ע) בשנה זו, ולא בשנת תקפ"ז (1827). לא ידועים פרטים על משפחתו ועל ילדותו.
עסק רבות בלימוד הקבלה ובכללים בדקדוק. בויכוח הגדול שהיה בצנעא עשרות שנים בנושא ברכת המוציא בהסיבת רבים, תמך במנהג הקדום עפ"י שיטת...
מרי יחיא בן שלמה אביץ' נולד בצנעא בשנת תקכ"ו - 1766, כנראה. בשנת תקע"ח - 1818 מונה לדיין בבית הדין בראשות מרי יוסף קארה. בשנת תקצ"ו - 1836 נעלמו עקבותיו, יש אומרים לאחר שעזב את צנעא מחמת הרעב, ויש אומרים שלא חזר משליחותו עם השד"ר ר' ברוך מפינסק בשנת תקצ"ג - 1833, בחיפוש אחר עשרת השבטים בצפון תימן. ראה באנציקלופדיה עמ' 4-5.*
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעה לידי כתובה מיום שישי י"ט באדר ב...
מרי משה בנו בכורו של הדיין וראב"ד מרי יחיא בן שלום אביץ' (ע"ע), נולד, להערכתי, בצנעא בשנת תרמ"ד (1884). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר. הוא מגדולי תלמידיו של אביו, וכשגדל שימש יד ימינו של אביו, הן בתפקידיו הרוחניים והן בהתנדבות ברפואת היהודים.
הוא חתום עם מרי רצון צארום (ע"ע), מתלמידיו המובהקים של אביו, על פסק דין העוסק בנושא קידושין, וכן הוא חתום בתכתובת של חכמי העיר צנעא עם חברי בית...
מרי סעדיה בן הדיין מרי יחיא בן שלמה אביץ' נולד בצנעא בשנת תק"ס (1800) בערך. הוא ידוע לי מתוך חתימתו על מסמכי בי"ד עם ראב"ד מרי שלמה בן ראב"ד מרי יוסף קארה. הוא חתום בשנת תרי"ד (1854) על שטר פסק דין העוסק במכירת קרקע לשלום בן סעדיה שמעון בישוב קרית אלקאבל. ואם כן, שהה בשנה זו בישוב קרית אלקאבל.
מצאתי את חתימתו במסמך נוסף משנת תר"ך (1860), העוסק במכירת קרקע ע"י יוסף בן סעדיה עראקי בצנעא...
מרי עזרי אביץ' נולד בצנעא בשנת תרס"ה (1905) לאביו הרב הראשי מרי יחיא בן שלום. למד תורה אצל אביו ואצל החכם באשי מרי יחיא קאפח. אף הוא כאביו עסק בלימוד מדע ורפואה.
לא נראה כי שימש רב ראשי בצנעא בשנים אלו, שכן הסמכות העליונה היה מרי עמרם קורח, ואף לאחר שמרי עמרם פרש מתפקידו כרב ראשי היה הדמות הרוחנית המרכזית.
בשנת תש"ח (1948), סמוך לעלייה הגדולה לארץ, עלה הרב הראשי מרי עמרם קורח...
מרי שלמה בן יוסף אביץ' מוזכר בסיפור אגדה, כי היהודים היו ערבים ואחראים בפני המוסלמים על ירידת הגשם. מסופר עליו, כי באחת הבצורות הקשות נעשה לו נס וירד גשם. הניסים והאגדות בתימן סביב ירידת הגשמים הן רבות, וקשה לדעת האם אכן היה במציאות ראב"ד בשם מרי שלמה בן יוסף אביץ', שכן אין למסורת זו ביסוס ממקורות שונים. לא רק ששמו לא ידוע ממקורות שונים אלא אף זמנו אינו ידוע.
מרי אברהם היה מחכמי הישוב מוסם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב מוסים נמצא במחוז חאשד באזור העיר קפלה, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: מסעוד, עואץ', מנצור, גומדאני, מחפוץ', סוכיתאל, עמר, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה יהודה ומרי מחפוץ'.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
מרי אברהם בן אברהם נולד בתחילת המאה העשרים. הוא שימש רב הקהילה ועאקל - ראש הקהילה היהודית בישוב יזדי שבמזרח תימן. בני הקהילה התפרנסו מנפחות, צורפות, חייטות וכדומה. כמקובל בתימן הוא היה רב, מוהל, שוחט וכדו'. היה נעים, אציל ונדיב, ולעתים שילם מכספו הפרטי עבור תשלום המס שעניי בני הקהילה לא יכלו לשלם. תשע שנים לפני העלייה הגדולה נפטרה רעייתו אשת נעוריו.
בשנת תש"ט עלה לארץ, שהה מספר שנים...