תעיזי, משה בן אברהם*

ר' משה בן אברהם תעיזי העתיק את ספר ההפטריות בישוב אלועדה בשנת תקצ"ט (1739). מדבריו בסוף הקולופון "ואני מכונה אלתעזי" משמע, כי מוצא משפחתו מתעיז בשרעב, אך חי באזור אחר.

בכה"י רצ"ט דפים, וחמשה דפים בכתיבה מאוחרת יותר.

עפ"י דבריו בקולופון כתב את הספר בצעירותו, ואת ההעתקה סיים ביום רביעי, י"ח בסיון שנה זו. מנהג ההפטריות הוא עפ"י מנהג תימן המקורי המתאים יותר למהרי"ץ. אף מכתב יד זה ניתן להסיק, כי עד המאה הי"ז-י"ח לא היו הבדלים גדולים בין מחוז שרעב למרכז תימן, כפי שקיימים הבדלים במאות הי"ט-כ'. עפ"י דברי בעל כתב היד, נקנה הספר בארץ מיוצאי שרעב.

בקולופון כתוב:

"נשלמה זאת ההפטרה ביום רביעי לירח סיון דהוא תמני עשר יומין לירח סיון שנת בן (לשטרות, תצ"ט - 1739), אלהים יזכינו לקרות בו אני וזרעי וזרע זרעי כן יאמר רחום... יזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו אני הכותב הקל והצעיר קטן הקטנים דל שבדלים... משה בן אברם בן אהרן בן שלמה בן משה אלה' יזכינו לכתוב ספרים עד אין קץ, משביע אני במי שמוצא שגייה שיתקננה כמו דאמר דוד שגיאות מי יבין מנ'. ונכתבה במאתא אלועדה תתקיים להון לישראל עד דייתי משיחא ובתר כן תחרוב ותצדי. כתבתי אותה ולכן אין הנפש מיושבת מפני דוחק הזמן ואני צעיר בימים ואין הדעת מתישבת... ואני מכונה אלתעזי".