ר' זכריה בן סעדיה העתיק את הלכות שחיטה בישוב גוב, שבמחוז רחבה מצפון לצנעא, באמצע המאה הי"ז. כתב היד הוא הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש, עשר אותות ורעיא מהימנא. ר' זכריה בן סעדיה העתיק, כנראה, רק את הלכות שחיטה לרמב"ם עם הפירוש. חלק זה בכתב היד תופס מ"א דפים, ונכתב במימון ר' שלום בן מעוצ'ה. השלמת ההעתקה הייתה ביום שלישי, ג' בכסליו תכ"ו (1666).
בקולופון כתוב:
"שלים... בתלתא בשבא...
ר' זכריה בן סעדיה העתיק שני חיבורים: האחד בשנת תנ"ה (1695), והשני בתאריך לא ידוע. לא ידוע מקומו. יתכן ומדובר בסופר מהעיר מעבר (ע"ע הבא).
כתב היד הראשון הוא קובץ בנושאים שונים. בכה"י ר"ל דפים עפ"י הפירוט הבא:
א) דף 1א'-69 - הספר שלשלת הקבלה לרבי גדליה בן יוסף בן יחיא.
ב) דף 70א'-203ב' - הספר דרך החיים לר' מנחם בן יהודה לונזאני.
ג) דף 204ב'-211ב' - הספר תוצאות...
ר' זכריה בן סעדיה העתיק את ספר הקבלי לחם שלמה למרי שלמה בר' דוד הכהן בעיר מעבר שבמרכז תימן בשנת תנ"ה (1695). יתכן ומדובר בסופר הקודם.
בכה"י ס"ט דפים, והוא מומן ע"י ר' שלמה הלאל. השלמת הכתיבה הייתה ביום שישי, כ"ז בתמוז תנ"ה (1695). בדף 69ב' בכתיבה שונה כתוב "שירה נאה: אלף אלפתח" לר' יוסף בן ישראל.
בקולופון כתוב:
"נשלם... היום יום שישי כ"ז ימים לירח תמוז שנת ה' התנ"ה...
ר' זכריה בן סעדיה העתיק את שו"ע טור אבן העזר וטור חשן משפט בישוב צ'וראן, אשר בדרום תימן, בשנת תע"א (1710). יתכן והעתיק גם את כתבי היד משנת תנ"ה (1695) (ע"ע קודם).
בכה"י קס"ח דפים, שני טורים בעמוד, כ-57 שורות בעמוד. גוף הטקסט הוא הלכות מרן והגהות הרמ"א, ובשולי הדפים תוספת פירושים. נכתב במימון ר' סעדיה אברהם בן מעוד'ה ציחי. השלמת ההעתקה הייתה ביום ראשון, ט"ו בכסליו שנה זו. הועתק עפ"י...
ר' זכריה בן חטר בן רמצ'אן העתיק חמשה חומשי תורה בעיר מעבר שבמרכז תימן בשנת של"ו (1576). כל כתב היד נעלם, ונותר בידינו רק דף אחד מהקולופון. עפ"י הקולופון נראה, כי העתיק את כל חמשה חומשי תורה עפ"י המסורה הן בפרשיות פתוחות והן אותיות לפופות ועקומות, חסר ויתור ועוד. כתב היד הועתק במימון שני קרובי משפחה: אברהם בן סעדיה בן מעודד ושלמה בן דוד בן מעודד בני אלטביעה.
להלן הכתוב בקולופון:
...ר' זכריה בן סעדיה בן עמרם העתיק את הלכות הרמב"ם בשנת רנ"ג (1493). לא ידוע מקומו.
בכה"י קע"ח דפים, ובהם הלכות הרמב"ם ספר זמנים, בכתיבות שונות.
בקולופון כתוב:
"וזכה מריה דספרא הדין זכריה בן סעדיה בן עמרם... וזכה הכותב המתחיל והמשלים לחזות... בשנת א' תת"ד שנין לשטרי (רנ"ג - 1493)".
ר' זכריה בן עודד בן זכריה בן תודה ידוע לנו מתוך דף קולופון של סידור, שהעתיק בשנת ת"ט (1649) בישוב קאע אלגדור. גוף הסידור לא נותר בידינו אלא דף הקולופון, ולכן לא ניתן לפרט יותר.
ר' זכריה בן שלום העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות וחלק משו"ע טור יורה דעה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ויש להעריך, כי כתב היד מן המאה הי"ז-י"ח. בכה"י קס"ו דפים: דפים 1-146ב' מדרש הגדול לחומש שמות, דפים 147ב'-166ב' שו"ע טור יו"ד.
בסוף כה"י כתוב: "הכתוב (כנראה, הכותב)... זכריא בן שלום".
רשימות הבעלים על כתב היד: "חק(-של) יחיא אבן מרי יחיא... מן מרי יעיש אבן יעקב אלחכימה" (דף 147א...
ר' זכריה בן שלום מימן, כנראה, את העתקת מדרש הגדול בצנעא בשנת ש"כ (1560). לא ידוע שם הסופר. יתכן ור' זכריה הוא הסופר.
בכה"י ס"ה דפים, הכוללים את מדרש הגדול לחומש בראשית. חסרים דפים רבים בכתב היד והוא מסתיים בפרשת בהעלותך. מסתבר, כי כתב היד הכיל את כל חמשה חומשי תורה ובידינו נותרו רק ס"ה דפים.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה המדרש סוף חודש ניסן שלשנת אתתע"א שנין לשטרי (ש"כ - 1560...
מרי זכריה בן שלמה היה דיין בצנעא בשנת תכ"א (1661). הוא מוזכר שלישי ברשימת הדיינים בצנעא בשנת תכ"א (1661): דוד בן אברהם, יוסף בן סעדיה, זכריה בן שלמה, שלום בן יהודה, אברהם בן יוסף הכהן בן זכריה בר' סעדיה בא"מ זכריה, יהודה בן דוד בן אהרן הלוי.
יהודה רצהבי מצא את רשימת הדיינים בשולי כתב יד, והוא מעריך, כי מדובר, כנראה, בשני הרכבים של בתי הדין בצנעא בתקופה זו.