מרי זכריה בן יעקב היה חכם במרכז תימן ואולי אף בצנעא במאה הי"ט.
הוא, כנראה, חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה ומוסר עפ"י תורת הקבלה. הוא ידוע מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל - חפץ דוד, העוסק בליקוטים לתורה ורעיונות מוסר והנהגה. הוא מזכיר רבים מחכמי תימן בדורו, וכשמגיע לשמו של מרי זכריה בן יעקב הוא כותב "נר"ו" (=נצרו רם ונשא), משמע שהיה בין החיים באמצע המאה הי"ט.
ר' זכריה בן יפת (צובה) חיבר שני שירים, האחד - לי צביה עלמה - העוסק בהלל ואהבה שבין כנסת ישראל לשכינה. השיר השני - זך פה - עוסק ביחס לקב"ה והטענה, כי הקב"ה מייסר קשות את בני ישראל.
סימן השיר: זכריה בן יפת צובה תנצב"ה קטן.
לא ידוע זמנו ומקומו.
ר' זכריה בן יצחק העתיק את חומשים בראשית ושמות בעיר טוילה שבמרכז תימן בשנת שנ"ט (1599). העיר טוילה הייתה ידועה ומפורסמת, ורבים מכתבי היד העתיקים במאות י"ד-ט"ז הועתקו בעיר זו, אך במאות השנים האחרונות מעמדה ירד, ולא מצאתי כתבי יד רבים אשר נכתבו בעיר בדורות האחרונים.
בכה"י קט"ו דפים, כולל טעמים, מסורה ופירוש רש"י.
בקולופון דף 115 ע"א:
"נשלמה זאת התורה אתתק"י לשטרי במדינת...
מרי זכריה בן ישועה בן יוסף היה דיין בעיר צנעא במאה הט"ז. הוא ידוע לי מתוך חתימה על שטר פסק דין העוסק במכירת כתב יד של תאג', מיום שישי ט"ז בשבט של"ד (1574). חתומים הדיינים: מרי יוסף בן אברהם, מרי עמרם בן יצחק ומרי זכריה בן ישועה.
על השטר עצמו לא מצוין שם המקום, אך עפ"י הקשר עם השטרות הסמוכים משנת ש"ל (1570) ומשנת של"ד (1574), ואשר עליהם חתומים הדיינים מרי יוסף בן אברהם ומרי עמרם בן יצחק...
מרי זכריה בן מעודד היה חכם במרכז תימן, ואולי אף בצנעא, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. נולד באמצע המאה הי"ח.
שמו ידוע לי מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מאל- גמליאל המצטט רבים מחכמי דורו בצנעא ומרכז תימן. הוא כותב "פירש לי רב וישיש זכריה בן מעודד ששמע מרבותיו". משמע, שבאמצע המאה הי"ט היה קשיש, וכי חי בצנעא או במרכז תימן.
מרי זכריה בן מעודד בן זכריה חתום על שטר מכר או פסק דין העוסק בנושא סחורה בשנת שע"ח (1618) בישוב ביר עאוד. חתום עמו מרי משה ייטב. יתכן ושניהם שימשו רבני הישוב או המנהיגים ויתכן, כי חתמו בתור עדים. השטר נכתב ליוסף בן יחיא.
מרי זכריה בן הדיין מרי סעדיה בן יוסף היה דיין בצנעא בסוף המאה הט"ז ובתחילת המאה הי"ז. את חתימתו מצאתי על שני שטרות של פסקי דין.
כתב היד הראשון הוא חמשה חומשי תורה שהעתיק הדיין והסופר המפורסם מרי אביגד בן דוד בן בניה בצנעא ביום חמישי, י"ט באלול שנת רצ"ה (1535). כתב היד נמכר ביום שני, כ"ח בסיון שנ"ט (1599), ובשטר פסק דין הצמוד לכתב היד כתוב, כי המוכרים הם סעיד ומעוצ'ה ודוד בני אברהם בן...
מרי זכריה בן סעדיה כתב ספר בשם היראה במאה הי"ט. לא ידוע לי זמנו המדויק ומקומו.
הוא ידוע לי מתוך כתב יד אוטוגרף של ספרו, ועפ"י הערכה, כת"י מן המאה הי"ט, ולפי זה קבעתי את זמנו. כתב היד חסר בסופו. מרבה להביא מספר רבינו יונה וכן מהספר עבודת מקדש לר' מנחם די לונזאנו.
בכה"י ר"ע דפים, ובהקדמה הוא כותב:
"אני הצעיר זכריא בן א"מ סעדיא, ליקטתי קצת מאמרים מספרי רבותינו ז"ל המדברים...
ר' זכריה בן סעדיה העתיק סידור תפילה בשנת שמ"ח (1588) בישוב צֻלבי שבואדי עאשר. סידור זה מייצג את הסידורים הקדומים, ובהגדה של פסח לא ניכרים כלל שינויים ממנהגים שהגיעו באמצעות ספרי הדפוס. את השינויים והתוספות מסידורי הדפוס מצאתי בסידורי תימן החל משנת שמ"ג (1583) ואילך. בהגדה של פסח ניכרים מסורות עתיקות והשפעות מרס"ג, הרי"ף והרמב"ם.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הסידור בחסד האל וברחמיו...
ר' זכריה בן סעדיה כתב שיר - ברק הבהב. לא ידוע זמנו ומקומו.
יתכן והוא ר' זכריה בן סעדיה הכתוב בערך הקודם. השיר עוסק במשיח הנוטה יותר לתפילה מאשר למלחמה. יתכן כי הוא חי בצנעא לאחר שנת תרס"ה (1905), שכן ישנו שיר - מצור הרעב - לר' יחיא סעיד (סעדיה), העוסק ברעב של שנה זו.