יהדות תימן ועדן

במאמר קצר זה במנהג אחיזת הציציות לנישוקן בשעת קריאת שמע. בספרות חז"ל נזכרו שלושה סוגי נשיקות שאינן נשיקות של תִּפלות, וז"ל:

"כל נשיקה של תפלות בר מן תלת: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות... (ר' תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות)".

מאמר זה יתאר את חיי היהודים בתימן בתקופה האסלאמית המוקדמת - בין המאה ה-7 והמאה ה-12 - מימי מוחמד עד ימי צאלח א- דין.

כדי להבין כיצד השתלבו חיי היהודים בצל האסלאם העולה במאה ה- 7 עם הופעתו של מוחמד, עלינו להבין קצת יותר את יסודות הכתות והזרמים שבאסלאם. לאחר מותו של מוחמד התפצלו הדעות סביב ממשיכי דרכו, היות והוא לא File:Sana'a,_Yemen_(14667934933).jpgהותיר צוואה מי יירש אותו (לא היו לו בנים, רק בנות). המחליפים הראשונים שהחליפוהו נקראו ח'ליפים (מהמילה מחליפים, ממלאי מקום) והיו ארבעה כאלה שנבחרו ע"י מועצת החברים הקרובה ביותר למוחמד. הם המשיכו את כיבושי האסלאם ברחבי העולם וכך גם הגיעו לתימן.

כידוע, יהודי תימן דבקו לאהבה במשנת רבנו הרמב"ם ובפסיקותיו,  ושמרו מסורות ומנהגי נביאים עוד מתקופת בית המקדש, כיצד ייתכן אפוא שהם לבשו טלית קטנה, וכפי שכתב מהרי"ץ: "ומדסתם מצת שמורים שמעינן דבין בחול בין בשבת לא יעשה אלא ט''ק(=טלית קטנה) לבן, וכ''ה(=וכך הוא) מנהגנו פשוט".

ויש לברר, אימתי חדר מנהג לבישת טלית קטנה לתימן, האם בתקופת מהרי''ץ כפי שהוא מעיד שזה מנהגו? או שמא מנהג זה פשט רק בתקופה מאוחרת ורק בקרב יחידי סגולה?

הטלית הקטנה היא מעין חולצה חסרת שרוולים או בגד בעל ארבע כנפות, ובימינו לובשים את הציצית המצויה הזו תחת החולצה העליונה. בפרק זה נדון בשאלה האם יש בכלל חיוב ללבוש טלית כזו או שמא אין ללבישתה יסוד ובסיס הלכתי ונראה את מנהג תימן בנושא.

File:Sana'a,_Yemen_(14667934933).jpgיהודי תימן נחשבו לשורדים בכל מצב ובכל תנאי ולאור העובדה ההיסטורית שממש עד לאחרונה נותרו אחרוני גולי היהודים בתימן (לפיכך) ניתן ללא ספק להכתיר את גלות תימן כארוכה ביותר מבין כל הגלויות. לא מעט מלכים וכובשים חמדו את ארץ תימן בשל עדיפותה על-פני ארצות אחרות בחצי האי ערב, עדיפות שבאה לידי ביטוי באדמתה הפורייה, בטמפרטורות הנוחות שלה, בגשמי המונסון הפוקדים אותה ובגידוליה החקלאיים הפוריים.

פרסומם של יהודי תימן ברחבי העולם בתקופה קשה זו של המחצית השנייה של המאה ה 19- באה גם בעקבות ביקורו ומסעו המחקרי של שליח חברת כי"ח (כל ישראל חברים) מצרפת
המזרחן הדגול יוסף הלוי. בראשונה הוא הגיע בשנת 1868 כדי לחקור ולהתחקות על עקבותיהם של הפלאשים בחבש (כחלק מעשרת השבטים האבודים), ולאחר ששב הוטלה עליו משימה

יהודי תימן היו אנשי מצוות, רוח ותרבות אותנטית. זה ניכר גם במצוות ציצית שהרי יהודי תימן היו הולכים ועל כתפיהם היה הטלית הנקראת בפיהם 'שמלה' כפי שציינו במאמרים הקודמים, א"כ לאור דברים אלה ארצה לדעת עד כמה יהודי תימן התעקשו בעטיפת ציצית בזמני תפילות? הרי עיננו ראו ולא זר שחלק מעדת תימן מתעטף בערבי שבתות וחגים בטלית, ושאל השואל האם המנהג הקדום היה גם בתפילות של ימי חול? על שאלה זו אביא בקצירת האומר מקורות

לאחר הוצאתו להורג של ר' שלום הלוי אלשיך ומשהתדרדרו היחסים בין היהודים לערבים לשפל המדרגה עד כדי בריחתם של היהודים מצנעא, או אז החליטו היהודים להשמיע את קול זעקתם לרחבי העולם היהודי. יהודי צנעא נעזרו לשם כך באמצעות יהודים בעלי השפעה וקשרים שנעזרו האחד בשני על מנת להעביר את המסר ליהודי העולם שימשיכו להשפיע File:Sana'a,_Yemen_(14667934933).jpgעל המעצמות הגדולות דאז.

יהודי תימן היו אנשי מצוות, רוח ותרבות אותנטית. זה ניכר גם המצוות ציצית שהרי יהודי תימן היו הולכים ועל כתפיהם היה הטלית הנקראת בפיהם 'שמלה' כפי שציינו במאמר הקודם של חודש מרחשוון. ויש לשאול, מדוע נהגו כן, הרי למדנו שאין מקיימים מצוות ציצית אלא אם כן התעטף בה ראשו ורובו לפי כל הכללים שהקדמנו, ולכן נשאלת השאלה מדוע נהגו כן?

עמודים

Subscribe to יהדות תימן ועדן