דבר היו"ר

חודש אדר חלף ולפתחנו חודש ניסן. נשתף את הקוראים ונזכיר את "שבת זכור". בשבת זו נקהלנו בנתניה לשבת של תרבות, עיון, קריאת המגילה ברוב עם ומסיבת פורים. במהלך קריאת המגילה קראנו על חודש "ניסן" כמו שנאמר: "בחודש הראשון הוא חודש ניסן, בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל".

חודש אדר הוא חודש של שמחה, תחפושות ומסיכות, שתיית יין "עד דלא ידע" וחג הפורים, חג של קריאת מגילת אסתר, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעו דת פורים. האם יש מסרים במנהגים אלה?האגודה לטיפוח מורשת יהדות תימן

האם  סיפור  המגילה  הוא  סיפורה  של  אסתר  שעל  שמה  נקראת המגילה, ומדוע לא על שם מרדכי אשר היה אומן אותה ומדריך אותה בכל מעשיה? או שמא זו אלגוריה על סיפורו של העם היהודי לדורותיו וגורלו, האיום המתמיד להשמידו בצד "רווח והצלה" העומדים לו בכל דור ודור.

חודש שבט הוא ראש השנה לאילנות. ראש השנה לשנים... הוא חודש תשרי. לקראת תשרי המחשבה קולחת ועט הסופר קלה בכתיבת מאמרים, הגיגים ומחשבות לקראת הימים הנוראים והשנה המתחדשת. מה נכתוב בראש השנה לאילנות, לקראת חודש שבט?. על אילו נטיעות, אילנות, פרדסים ועץ השדה נכתוב כאשר בהביטנו סביב רואים אנו בניינים, מגדלים ומפלצות בטון המסתירים את אור השמש ביום ואת נוגה הירח בלילה?
היכן נמצא את חוני המעגל של ימינו אשר שותל חרובים לדורות הבאים?

ראש חודש טבת חל השנה בנר ששי של חנוכה. השנה ציינה האגודה לטיפוח חברה ותרבות את חג החנוכה בשרשרת אירועים בסניפי האגודה בארץ. אירועי שמחה ותרבות ביד בנימין, בבאר שבע, בנתניה ובאליכין. משמחת ימי החנוכה עוברים אנו לתזכורת עצובה, אירוע אשר התרחש לפני כ- 260 שנים, בשנת 588 לפני הספירה, תחילת המצור על ירושלים בתקופת מלכותו של צדקיהו המלך. עשרה בטבת נקבע גם כיום הקדיש הכללי לזכרם של הנספים בשואה.

חודש כסלו מביא לפתחנו את חג האורים חג החנוכה. שורות אלה נכתבות ביום בו החליטה ממשלת ישראל לפרסם את הפרוטוקולים של ועדות החקירה, אשר הוקמו ודנו בנושא היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן. החלטה זו באה בעקבות מאבק עיקש ומתמיד של בני המשפחות אשר איבדו את יקיריהם בנסיבות עלומות. אנו מקווים כי ביצוע ההחלטה ופרסום העדויות, המסמכים והנתונים האחרים, יסייעו לשפוך אור על הפרשה שהיא פצע פעור בלב משפחות יוצאי תימן בישראל.

חגי תשרי מאחורינו ואנו בפתחו של חודש מרחשוון. אכן מרחשוון הוא שמו של החודש, השגור בפי יהודי תימן, ותרגומו מבבלית "החודש השמיני" לפי סדר החודשים במקרא, המתחיל בחודש הראשון הוא חודש ניסן. וקיימות גם אגדות עממיות שהתוספת "מר" ניתנה לחודש זה כי "מר" לו שאין בו חגים או "מר"- טיפת מים, שבו מתחילה שאילת הגשמים.

חגי תשרי באים והולכים כל שנה. לכאורה אין חידוש ויש חזרה שגרתית. אם כך, מדוע אנו חשים התרגשות, חרדה, ציפייה ואוירה מיוחדת לקראת בואם?

חודש אלול הוא חודש של חשבון נפש. חודש הכנה נפשית ורוחנית לקראת הימים הנוראים.

חודש "הרחמים והסליחות", חודש בו נוהגים להתנער כארי בבקר ולהשכים לבתי כנסיות ל"אשמורות" - אמירת סליחות.

בספר המוסר, מחברות רבי זכריה אלצ'הארי, (הוצאת מכון בן צבי בסיוע האגודה לטיפוח חברה ותרבות) כך כותב המשורר:

באלול אחזיק לקום חצות ליל                אשבח ואודה ואהללhttp://www.teman.org.il/sites/default/files/ckg354435round_1.jpg

פרשות השבוע בתורה הנקראות בחודש תמוז, הן בין היתר, פרשות קורח, חוקת ובלק. התבוננות מעמיקה בפרשות אלה מלמדת אותנו על מחלוקות ותוצאותיהן בפרשת קורח, על היכולת להיטהר בפרשת חוקת ועל קללות שהופכות לברכות בפרשת בלק.

חודש אייר מביא לנו סדרה של חגים ואירועי זיכרון לאומיים. לאחר יום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל, יום העצמאות ויום ירושלים. הימים הם גם ימי ספירת העומר. בימים אלה מתאבלים אנו על תלמידי רבי עקיבא אשר מתו בין פסח לשבועות, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. הכרזת ראש חודש אייר הייתה בפרשת קדושים, בה נאמר "ואהבת לרעך כמוך אני ה'."

עמודים

Subscribe to דבר היו"ר