הכל

באמצע המאה הי"ט חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת בקס"ח-תרי"ז-1857. הכתובה נכתבה בנישואי דוד כ'לפי וג'זאל בת סעיד. חתומים על הכתובה מנהיגי הקהילה, כנראה, ר' סעיד בן אברהם ור' יצחק בן אברהם גרידי.

העיירה ג'ימאן נמצאת במרחק של ארבע שעות הליכה מצנעא.

בג'ימאן היה ישוב יהודי קדום, ובשנת תר"ל-1870 העתיקו במקום כתובות עתיקות המשכיל ר' חיים חבשוש ויוסף הלוי. התיאור מופיע בפרק ב' של הספר מסעות חבשוש.

בפנקס בית דין צנעא-מסוודה, מהמאה הי"ח מוזכר הישוב פעמיים. בפעם הראשונה כתוב בפנקס בית הדין, כי יחיא מלאחי משתדל להשלים את בניית המקוווה בג'ימאן עד יום כפור בע"ז-תקכ"ו-1766, וכי הוא משדל את יהודי ג'ימאן לתרום, באחריות סעיד עאשרי.

הכפר נמצא ליד הכפרים: דאדה, זאמח, ולא הרחק מסדה.

שם הכפר ידוע לי מספרו של אברהם מדהלה, אשר תיאר את הליכתו מצפון תימן לעדן. לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.

שם הישוב גלאבי ידוע לי מכתב יד אשר הועתק בשנת רע"ט-1519. הסופר הוא ר' שלמה בן גד בן מימון טוילי, והוא העתיק את הספר נור אלצ'לאם אשר חיבר מרי נתנאל בן ישעיה במאה הי"ד. מימן והזמין את העתקה ר' סעיד בן יהודה בן עזרא. יתכן והכוונה לישוב גראבי.

בקולופון כתוב: