הכל

גוף

עפ"י המסורת שכתב ר' חיים חבשוש, המקומות אלמודד ושלף המוזכרים בחומש בראשית, הם אזור אלגוף, אשר כונה בהמשך שבא וכל ארץ חמיר, שם שכנו היהודים לאחר גירושם מחגאז.

באזור גוף נמצאים הישובים הבאים: ג'יל, ואדי מג'זר, חזן בגבול המדאן, ואדי סבא-שבא, חורבות סודא, אלפרע, חורבות מעון, חזם, חורבות בראקיש, קרית מטמא בגוף העליונה ועוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ אזור הגוף לא היה מיושב ביהודים רבים, אך אזור זה היה מלא בחורבות ושרידים של ישובים עתיקים. אזור זה התפרסם רבות בזכות העתקת כתובות שבאיות של החוקר והמשכיל ר' חיים חבשוש בשנת תר"ל-1870, יחד עם יוסף הלוי.

גוצ'אב-וצאב

השם המדויק של הנפה הוא וצאב.

באזור גוצ'אב-וצאב היו הישובים הבאים: אלביר, בני אלגריב, אלדן, אלזילה, חצן אלטוט, כובאר, מטאר, נת'ן, אלסואטח, אלסלפיה, עתמה, עינאן, עריובה, צואדחה ותעיז ד'אהב.

בישוב גוצ'אב חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ג'וראן

כפא ג'וראן ידוע לי כמקום מושבו של בית דין כ'ובאן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. ביום שישי י' באייר תש"ח- 1948 מאשר הדיין מרי משה בן יוסף יתים, כי קיבל את הסיוע הכספי לעניי אזור כ'ובאן, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל, באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי יוסף שמן, ר' שמואל חמדי ומרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. סכום הסיוע היה שלושים ושתיים ריאל, אשר התחלקו לעניי הכפרים: ג'וראן, אלצרם, צ'ובאר, מוראח ורצ'מה. במכתב כתוב: "בי"ד כ'ובאן השוכן בכפר אג'וראן מחכאם ירים".

להלן קטע מהמכתב:

היום ו' עשירי באייר תש"ח ב"ד כ'ובאן, השוכן בכפר אלג'וראן מחכאם ירים

גוּרְבַא (גורבה)

הכפר נמצא בנפת נג'ראן בצפון הרחוק ביותר של תימן, מצפון למחוז צעדה. היום נמצאת נפת נג'ראן בשטח השיפוט של סעודיה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר גורבה חמש משפחות בערך: חמש נשים, חמשה גברים, שש בנות, וארבעה בנים, סך הכול כ"ה נפש.

בכל נפת נג'ראן היו ששה כפרים בהם חיו יהודים סמוך ממש לעלייה הגדולה: צאגיר, חצן, מרטה, דחצ'ה ואבו גובאר. בכל נפת נג'ראן חיו עשרים ותשע משפחות, קי"ד נפש.

גוּרְבַאן

שני כפרים בשם גורבאן היו בתימן, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא, והשני בנפת אנס במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא. כפר גורבאן שבנפת חאשד נמצא כארבע שעות הליכה מצפון לישוב אלצ'ואלע, כשמונה שעות הליכה מצפון לעיר עמראן.

גוּרְבַאן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מוסי הכרי ובניו סאלם יחיא יוסף ואברהם שלוש ריאל, יחיא דחבאש ובנו סאלם שתי ריאל, חסן בן סעיד טויל ובנו יחיא כרבע ריאל, יחיא חדאד ובניו שמעון וסעיד חצי ריאל, סלימאן מנקד'י ויוסף דחבאש.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי מוסי-משה הכרי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשר משפחות יהודיות בערך: חדאד, טויל, מנקד'י, הכרי ודחבאש.

גוּרַדַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת יהודה.

גוּרוּף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר. ידוע, כי סמוך לעלייה נרצח בידי ערבים אברהם והב.

גוּרִינַאת

הכפר גורינאת נמצא מעל אלזילא שבנפת חוגריה. לא ידוע אם חיו יהודים במקום. מ"מ, סמוך לעלייה לא חיו יהודים במקום.

גוּרַן (גרן)

הכפר גורן נמצא בהרי בראע, סמוך לחוף ים סוף, באזור עיר הנמל חודידה.

שם הכפר ידוע לי מפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים, בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926). לא ידוע לי שמות התורמים וגודל הקהילה, כיון שהכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים.

מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות.

עמודים

Subscribe to הכל