שכונה עירונית בירושלים בתוך שכונת משכנות ישראל שבמרכז ירושלים דרומית-מזרחית למחנה יהודה. נבנתה בתרמ"ה (1885) על ידי נדיבים מאנגליה על רקע חילוקי דעות בקרב העדה התימנית בירושלים והתנגדות להתיישבות בכפו השילוח בגלל ריחוקו מן העיר.
מושב במישור החוף הדרומי כארבעה ק"מ מזרחית לאשקלון. שייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950 בכפר הנטוש מג'דל. כיום יותר מ-750 נפש ב-84 משקים ובכולם בנים ממשיכים. קיימת תכנית הרחבה לבניית 93 יחידות דיור בעבור בנים שניים ולמכירה.
משרד שפעל ביפו בראשית המאה ה-20 מטעם הארגון הציוני לחיזוק היישוב היהודי בא"י בראשות ארתור רופין. מטעם משרד זה נשלח שמואל יבנאלי לתימן ב-1911 להביא יהודים שיוכלו להתחרות בפועל הערבי בחקלאות, דבר שהעולים ממזרח אירופה לא יכלו לעמוד בו.
מגדולי חכמי ההלכה במאה ה-18 ומייסד נוסח השאמי במרכז תימן. צנעא, 1696-1771. תלמיד הדיין ר' צאלח בן יחיא. ממנהיגי הציבור ורב בית הכנסת של נגיד הקהילה שלום עראקי (כניס אלאוצטא), אך לא נשא בתפקיד רשמי. רב-חבר למהרי"ץ.
צנעא, תרל"ו-תש"ו (1876-1946). תלמיד חכמים ומקובל. עסק גם ברפואה. ממנהיגי בית הכנסת בית אלאוסטא. בתרפ"ט (1929) נתמנה גזבר של קופת ההקדש עד פטירתו. לאחר פטירת ר' יחיא יצחק הלוי (תרצ"ב/1932) נבחר עם עמיתו ר' עמרם קרח לשמש כעוזרי ר' יחיא אביץ'.
דיין וממנהיגי נוסח השאמי. נולד ב-1734-1809. המשיך את דרך אביו ר' דוד משרקי בפועלו למען השו"ע והשלים תשובות אביו. החידושים לשו"ע המיוחסים לו נכתבו על ידי אביו. מ-1795 שימש דיין בראשות מהרי"ץ ור' יחיא צעדי עד פטירתו.
גדול משוררי ישראל לאחר גירוש ספרד ומייסד האסכולה השירית בתקופה זו. חי בדמשק ובעזה במאה ה-16-17. חי בצפת ומקורב לגדולי המקובלים ואנשי ההלכה במחצית השנייה של המאה ה-16. בסוף ימיו שימש כרב בעזה.
