משרקי, דוד

משרקי, דוד

מגדולי חכמי ההלכה במאה ה-18 ומייסד נוסח השאמי במרכז תימן. צנעא, 1696-1771. תלמיד הדיין ר' צאלח בן יחיא. ממנהיגי הציבור ורב בית הכנסת של נגיד הקהילה שלום עראקי (כניס אלאוצטא), אך לא נשא בתפקיד רשמי. רב-חבר למהרי"ץ. פרסומו והשפעתו בזכות חיבוריו: 'שתילי זיתים' על שו"ע אורח חיים; 'ראשי בשמים' על שו"ע יורה דעה עד סימן קי; 'רביד הזהב' - שו"ת וחידושים לשו"ע. בנו הדיין ר' יחיא משרקי המשיך והשלים תשובות. ב-1744 כתב את המהדורה השנייה, זו הנדפסת, ובה השמיט חלק מהגהות הרמ"א המנוגדות לפסקי ר"י קארו על מנת למנוע בלבול בתקופה שרבו המנהגים בתימן. מן המהדורה הראשונה שנכתבה ב-1740 נותר כתב יד אחד בלבד. מהרי"ץ מעיד שכתב מהדורה שלישית ב-1758. החכם התימני הראשון שקבע במפורש שיש לפסוק לפי השו"ע ולא לפי הרמב"ם. התעלם מחכמי תימן כמעט לחלוטין ורק בהלכות שחיטה טור יו"ד הזכיר את רבו הדיין ר' צאלח שהיה המומחה לשחיטה. השפעת הקבלה עליו מצומצמת והרבה להביא את פרשני השו"ע. חיבורו מתאפיין בהערות קצרות וכמעט תמיד הוא מעדיף את מנהגי השולחן ערוך ונדחק ליישבם, לבד אם מנהג תימן אחיד ושונה מהשו"ע. ספרו 'שתילי זיתים' זכה לתפוצה גדולה ולהשפעה מרובה על חכמי תימן. ממשיך דרכו בארץ היה הרב יוסף צובירי.