שכונה עירונית של עולי תימן, כיום בתחומי תל אביב. נוסדה ב-1904 לצד הים בגבול שכונת נווה שלום, מעין המשך לשכונת מחנה יהודה, על אדמה שרכשו בשותפות אהרן שלוש, חיים אמזלג ויוסף מויאל.

אבריק: קומקום נחושת (בדרך כלל) ולו פייה לנטילת ידיים. ברמה: קדרת חרס לבישול כל התבשילים הצריכים שמירה ממושכת של החום. גטא: מגש עגול עשוי מקלעת קש וכדומה (במידות גדולות נקרא פתור). ג'מנה: קנקן חרס, לרוב שחור, להרתחת מים או בישול קפה.

מושב בהר יהודה בצד כביש בר גיורא-עמק האלה כשמונה ק"מ דרומית-מזרחית לבית שמש. שייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950 בכפר הנטוש עלאר על ידי עולי תימן. כעבור זמן עזבוהו ובמקומם באו עולי צפון אפריקה. ענפי המשק בראשיתו: לול ומטע נשירים.

כוויית הגוף בברזל מלובן. מנהג עתיק יומין, אחת מפעולות המרפא להרפיית כאבים במקומות שונים: קשירת מקום הכאב כמו הבטן והראש וכוסות רוח ("מנכבה"). המכוא נעשתה גם לסילוק בהלה ("פג'יעה").