שכונה עירונית של עולי תימן, כיום בתחומי תל אביב. נוסדה ב-1903 על אדמה שרכש אהרן שלוש עוד ב-1886, בקרבת שכונת נווה צדק שבה התרכזה שכבת המשכילים היהודים באותם ימים.
שכונה עירונית של עולי תימן, כיום בתחומי תל אביב. נוסדה ב-1904 לצד הים בגבול שכונת נווה שלום, מעין המשך לשכונת מחנה יהודה, על אדמה שרכשו בשותפות אהרן שלוש, חיים אמזלג ויוסף מויאל.
מושב בגבול הר יהודה והשפלה כשני ק"מ מזרחית לבית שמש. משתייך לפועל המזרחי. נוסד ב-1950 בכפר הנטוש דירבאן על ידי עולי תימן ומרוקו שנתחלפו עם הזמן בעולי קוצ'ין. ענפי המשק העיקריים בתחילת ההתיישבות: לול ומטעים.
אבריק: קומקום נחושת (בדרך כלל) ולו פייה לנטילת ידיים. ברמה: קדרת חרס לבישול כל התבשילים הצריכים שמירה ממושכת של החום. גטא: מגש עגול עשוי מקלעת קש וכדומה (במידות גדולות נקרא פתור). ג'מנה: קנקן חרס, לרוב שחור, להרתחת מים או בישול קפה.
מושב בהר יהודה בצד כביש בר גיורא-עמק האלה כשמונה ק"מ דרומית-מזרחית לבית שמש. שייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950 בכפר הנטוש עלאר על ידי עולי תימן. כעבור זמן עזבוהו ובמקומם באו עולי צפון אפריקה. ענפי המשק בראשיתו: לול ומטע נשירים.
נולד בראשון לציון ב-1929 להוריו שעלו מצפון תימן ב-1909. למד בחדר ובתלמוד תורה כללי בעיר. בגיל 14 התחיל לעבוד. ב-1945 הצטרף ל"הגנה" וסיים קורס מ"כים לבני עדות המזרח שהגה דוד בן-גוריון.
כוויית הגוף בברזל מלובן. מנהג עתיק יומין, אחת מפעולות המרפא להרפיית כאבים במקומות שונים: קשירת מקום הכאב כמו הבטן והראש וכוסות רוח ("מנכבה"). המכוא נעשתה גם לסילוק בהלה ("פג'יעה").
הוקם ב-1978 על ידי ר' שלום גמליאל בירושלים והוא מנהלו עד היום. מטרותיו: מחקר תורני, היסטורי ותרבותי של קהילות היהודים בתימן ולהפיץ מורשתם בקרב בני תימן ובקרב עם ישראל.