הכל

מהאצרי, ישראל בן יוסף

מרי ישראל בן יוסף מהאצרי היה דיין בסוף המאה הי"ט בישובים סוד, וכנראה גם בישוב מהאצר. מוצא משפחתו מהעיר מהאצר ומכאן שם משפחתו. כנראה שחי גם בעיר סוד, מצפון לצנעא ליד העיר עמראן.

הוא עמד בקשרים עם חכמי משפחת גברא בעיר, קשרי מסחר, ידידות ולימוד תורה.

שמו ידוע לי מתוך כתבי יד של משפחת גברא, ובאחד מהם מצאתי כתב הסמכה לשחיטה* שהעניק לר' יחיא בן ראב"ד בעיר, מרי שלום גברא, ביום ה' באדר שנת בר"א ? לשטרות (תר"ן - 1890). אתו חתום גם מרי משה בן יחיא כנראה.

מהאצרי, שלום בן דוד

מרי שלום בן דוד מהאצרי היה חכם ומנהיג, ואולי אף דיין, באחד הישובים במרכז תימן, כנראה, בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על שטר פסק דין בערבית העוסק בהסדרת היחסים בין בעל ואישה משנת בקצ"ד לשטרות (תרמ"ג - 1883), אשר כתב והעיד "סאלם בן דוד אלמהאצרי".

שטר זה מצאתי צמוד לכתב יד, אשר העתיק ר' דוד בן אברהם במאה הי"ט, ובו קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ ופירוש ר"י בדיחי לחם תודה. בכה"י ק"ח דפים, ובשולי הדפים תוספות ופירושים.

בקולופון דף 107 ע"א כתוב:

"דוד בן לא"א אברהם בן סעיד אברהם זלה"ה".

מהלל, יעקב

ר' יעקב מהלל נולד בעדן בחודש כסלו תרמ"ד (1884). למד תורה אצל מרי שלמה יחיא אלג'מל-גמליאל. מכונה גם ר' מהלל עדני, שמו המלא: ר' מהלל שלום יעקב.

היה סופר, פרשן והוגה דעות, עסק בהרבצת תורה וארגון שיעורי תורה והשכלה כללית. היה איש תעשייה ומבוני העיר עדן, ייסד בית חרושת לסיגריות, בית חרושת לקרח ועוד.

עסק רבות בגמילות חסדים וסיוע לעניים, חתן וכלה ועוד. סייע רבות לעולים מתימן ששהו בעדן בדרכם לעלות לא"י. סייע רבות ליישוב ארץ ישראל. ביקר פעמיים בא"י בשנים תרנ"ה (1895) ותרס"ג (1903), ואף בארץ הקים מפעלי תעשייה.

הוא היה טיפוס של משכיל ותלמיד חכם, מסוג המשכילים במערב.

מוגדי, מעודד בן דוד

ר' מעודד בן דוד מוגדי העתיק את התורה במאה הט"ז עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.

בכה"י קפ"ד דפים, ניקוד וטעמים, מסורה גדולה וקטנה. חסרים דפים ובכתב היד נמצא עד דברים לד, ח. דפים רבים הושלמו בכתיבה מאוחרת. כולל מחברת התיגאן. כתב לשימוש אישי. בדף י"א שטר, ובו יחיא סלימאן ונה משכן את כתב היד אצל דוד קחטה עם חתימת עדים.

בקולופון סוף מחברת התיגאן כתוב:

"ספרא חלשא... מעודד בן דוד בן בניה בן מעודד בן שמריה בן דוד אלמוגדי(?) כתבתיה לי לנפשיה למהגיה ביה".

מוגמי, חיים בן שלום

מרי חיים בן שלום מוגמי כתב חיבור העוסק בפירוש וטעמים לחומש בראשית בשם @44"ליקוטי שושנים אמרים"@55. לא ידוע זמנו ומקומו. חי במאה הי"ט עפ"י הערכה.

בכה"י י"ד דפים, ובהם פירוש לחומש בראשית בדרך הדרש והנוטריקון כולל טעמים מקוריים, צידה לדרך של מרי יחיא אלצ'אהרי ועוד. מסתיים בפרשת תולדות. ונראה עפ"י הקדמתו שתכנן לכתוב פירוש לכל התורה. נכתב במימון ר' גד בן חיים.

להלן הקדמתו לחיבור:

מודלי, דוד בן מנצור

ר' דוד בן מנצור מודלי העתיק בצנעא את מחברת התיגאן במאה הט"ו עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק. בכה"י תשעה דפים.

במכירת כתב היד מוזכרים ר' דוד בן כ'לף טוילי (ע"ע), ור' דוד בן מנצור מודלי.

מוחרר, סעדיה בן חיים*

מרי סעדיה בן חיים מוחרר נולד בסוף המאה הי"ט בעיר גבלה שבדרום תימן.

תלמידו המובהק של מרי יהודה תירם. שמש כארבעים שנה רב הקהילה וראב"ד. הנהיג את הציבור במסירות ובנועם.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1954).

נפטר בשנת תשי"ד.

מוסא-משה, אברהם חסן

מרי אברהם חסן מוסא-משה נולד, כנראה, בעיר גדס שבדרום תימן, בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. עלה לארץ ושימש רב של קריית יערים.

מוסא-משה, יוסף מעוד'ה

מרי יוסף מעוד'ה מוסא-משה נולד, כנראה, באלגדס בתחילת המאה העשרים או לכל המוקדם בסוף המאה הי"ט. הוא שימש ראש המדברים והמרי של הקהילה היהודית באלגדס שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

עמודים

Subscribe to הכל