הכל

מדאר, יהודה הלוי

מרי יהודה הלוי מדאר נולד בתחילת המאה הי"ט בעיר תנעם. התפרנס מצורפות כסף, והיה לו בית מלאכה ליציקות נחושת ובדיל. היה בקי מאוד בלשון הערבית ובדיני המוסלמים, ושימש עם בנו ר' יאיר מומחה בענייני הדת לצבא הטורקי ששלט אז בתימן.

בשנת תר"ה (1845) הציע להם השיך אלשויע לעבור לגור בצפון תימן, והבטיח להם את חסותו, וכן קרקע חינם, כדי שיהיו קרובים אליו לביתו במחוז חידאן, בצפון הרחוק של תימן.

היה תלמיד חכמים ושימש גם פוסק ההלכה ורב האיזור.

להערכתי, נפטר באלהג'ר בסוף המאה הי"ט.

מדאר, יחיא בן סעדיה

ר' יחיא בן סעדיה מדאר היה מנהיג בכפר מִשְׁמַאס שבמחוז ירים בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על שטר גירושין בשנת תרע"ה (1915), לאחר ר' חסן בן סעיד חרפי. החתן הוא סעיד בן שלום ושד'י.

בכפר משמאס היו שמונה משפחות יהודיות בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, ארבעים שנה מאוחר יותר, וכי מרי הכפר סמוך לעלייה היה מרי יחיא ונה.

יתכן והוא חתום בתור עד ולא מנהיג.

מדאר, סעדיה בן שלום

מרי סעדיה בן שלום מדאר כתב חיבור העוסק בטעמים, בקשות, פיוטים והלכות. עפ"י הערכה חי במאה הי"ט. לא ידועה שנה מדויקת ומקום הכתיבה. בכה"י פ"ט דפים.

מדעי-נגאר-חאוי, יחיא בן יוסף

ר' יחיא בן יוסף נגאר אלחאוי המכונה מדעי העתיק דיואן בשנת תרכ"ד (1864) בישוב "חאז מן קורא המדאן". בכה"י צ"ח דפים בכתיבות שונות.

בקולופון כתוב:

"נשלמה מלאכת הקודש הטהורה והישרה אשר כשמש מאירה לעיני כל חזקה וברה יום שני סדר וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען דהוא יום עשרים לירח כסלו שנת בקע"ה לשטארי (תרכ"ד - 1864) במאתא חאז מן קורא המדאן, תוו"ת כן תהי רעוא מן שמיא אמן ואמן. והכותב קל הקלים ועפר רגלי החכמים יחיא בן יוסף אנג'אר אלחאוי אלמכונה אלמדעי, אלהים ימחול לי".

מדרי-צברי, אברהם בן והב*

מרי אברהם בן והב צברי מדרי נולד בשנת תרס"ג (1903). מקור משפחתו בישוב מדאר ושם המשפחה צברי. סבו היגר לישוב אלעלאנייה ומאז כונתה המשפחה מדרי.

הוסמך לשחיטה ע"י מרי יוסף נחום ומרי יחיא יעיש*. למד בצוותא עם מרי יעיש עתארי ומרי מאיר מידעי רבני הקהילה. הוא היה שוחט בקהילה, והיה ידוע בישרותו וביראת שמים, ואף היה מחכמי העיר.

עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בראש העין.

נפטר באדר תשנ"ג.

מדרי, יהודה בן אליעזר

ר' יהודה בן אליעזר מדר כהן העתיק את אגדות התלמוד בשנת ס"ה-ס"ו (1305-1306). בשלב בדיקת כתבי היד לא מצאתי את כתב היד, ואין בידי להוסיף פרטים.

מהאצרי, יחיא

מרי יחיא מהאצרי היה חכם או מנהיג או אולי אף דיין בישוב מהאצ'ר מצפון לצנעא בשנת תרע"ג (1913). הישוב מהאצ'ר היה באמצע הדרך מצנעא לצעדה, בצפון הרחוק של תימן.

הוא חתום על שטר פסק דין או בוררות - שטר אי התערבות - בעניינו של יחיא בן יחיא מחפוץ. חתומים שניים עם שם זהה: ר' יחיא מהאצרי וכנראה, היו קרובים או שמדובר בטעות והשם נכפל.

מהאצרי, יצחק

מרי יצחק מהאצרי היה חכם בעיר חַיְמֵה שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע מספר ליקוטים שחיבר בשנת תרע"ב (1912), הנקרא "ליקוטים וטוב הארץ".

בכת"י קל"א דפים, ובהם הוא מזכיר את רבותיו מרי סעיד בן מוסי - משה אלבוצי-אכלופי ומרי יצחק בן אברהם אכלופי. מוזכרים גם פטירת ילדיו.

אין בידי פרטים נוספים כיוון שכה"י בקנדה, וסרט הצילום אינו בארץ.

מהאצרי, יצחק בן יפת

ר' יצחק בן יפת מהאצרי העתיק את ספר ההפטריות בישוב סאפוף, שליד טוילה במרכז תימן, בשנת תר"ס (1900).

כה"י מקרא ותרגום, בניקוד תחתון, עפ"י מנהג הבלדי - מהרי"ץ, כולל נוסח הברכות. נעתק במימון ר' סעדיה בן יחיא ערוסי. כה"י הובא לארץ מהישוב סדה שבדרום תימן, אך נכתב כאמור במרכז תימן.

בקולופון כתוב:

מהאצרי, יצחק בן מסעוד

ר' יצחק בן מסעוד מהאצרי העתיק הגדה של פסח במאה הי"ח-י"ט להערכתי. לא ידועה שנת העתקה ומקום הכתיבה.

מנהגי ההגדה עפ"י מהרי"ץ הוא נוסח הבלדי.

עמודים

Subscribe to הכל