הכל

ר' יחיא בן סעדיה מדאר היה מנהיג בכפר מִשְׁמַאס שבמחוז ירים בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על שטר גירושין בשנת תרע"ה (1915), לאחר ר' חסן בן סעיד חרפי. החתן הוא סעיד בן שלום ושד'י.

בכפר משמאס היו שמונה משפחות יהודיות בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, ארבעים שנה מאוחר יותר, וכי מרי הכפר סמוך לעלייה היה מרי יחיא ונה.

יתכן והוא חתום בתור עד ולא מנהיג.

ר' יחיא בן יוסף נגאר אלחאוי המכונה מדעי העתיק דיואן בשנת תרכ"ד (1864) בישוב "חאז מן קורא המדאן". בכה"י צ"ח דפים בכתיבות שונות.

בקולופון כתוב:

"נשלמה מלאכת הקודש הטהורה והישרה אשר כשמש מאירה לעיני כל חזקה וברה יום שני סדר וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען דהוא יום עשרים לירח כסלו שנת בקע"ה לשטארי (תרכ"ד - 1864) במאתא חאז מן קורא המדאן, תוו"ת כן תהי רעוא מן שמיא אמן ואמן. והכותב קל הקלים ועפר רגלי החכמים יחיא בן יוסף אנג'אר אלחאוי אלמכונה אלמדעי, אלהים ימחול לי".

ר' יהודה בן אליעזר מדר כהן העתיק את אגדות התלמוד בשנת ס"ה-ס"ו (1305-1306). בשלב בדיקת כתבי היד לא מצאתי את כתב היד, ואין בידי להוסיף פרטים.

מרי יצחק מהאצרי היה חכם בעיר חַיְמֵה שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע מספר ליקוטים שחיבר בשנת תרע"ב (1912), הנקרא "ליקוטים וטוב הארץ".

בכת"י קל"א דפים, ובהם הוא מזכיר את רבותיו מרי סעיד בן מוסי - משה אלבוצי-אכלופי ומרי יצחק בן אברהם אכלופי. מוזכרים גם פטירת ילדיו.

אין בידי פרטים נוספים כיוון שכה"י בקנדה, וסרט הצילום אינו בארץ.