הכל

מזרחי -עדני, שלום בן סעדיה

מרי שלום בן סעדיה מזרחי-עדני נולד באמצע המאה הי"ט בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן. שהה תקופה ארוכה בעדן, ובשנות השבעים של המאה הי"ט, כנראה, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. למד בישיבת המקובלים בית אל שבראשה עמד בזמנו מרי שלום מזרחי שרעבי.

בהקדמה לספרו "סוכת שלום" הוא מתאר כיצד הפליג מחודידה לסואץ, משם לאלכסנדריה וליפו, וכיצד נשדד מכל רכושו ואף את בגדיו שדדו.

חי בירושלים חיי סבל, עוני ודוחק, שכן חי מהקצבה הדלה של ישיבת בית אל. יצא פעמיים למסעות בהודו בשנים תרמ"ט (1889) ותרנ"ח (1898).

הוא התפרסם בזכות שני ספריו: "סוכת שלום" ו"שלום ירושלים".

מחבוב, יחיא בן שלום*

מרי יחיא בן שלום מחבוב נולד בעיר סדה שבדרום תימן בשנת תר"צ (1930). אביו, מרי שלום מחבוב היה מחכמי העיר סדה (ע"ע הבא).

עלה לארץ עם משפחתו מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ בשנת תש"ד (1944) והתיישב בת"א. למד בישיבתו של מרי סעדיה עוזירי. שימש רב שכונת כפר שלם, שוחט ובודק, עורך חופות וקידושין וכדומה. עסק בהרבצת תורה בקהילתו. נפטר בת"א בכ"ה באלול תשנ"ב (1992).

מחבוב, שלום

מרי שלום מחבוב נולד בסוף המאה הי"ט כנראה בעיר סדה. הוא אביו של מרי יחיא בן שלום מחבוב, רב כפר שלם בת"א (ע"ע קודם).

היה מחכמי העיר סדה במחצית הראשונה של המאה העשרים, עם מרי יחיא מנצור, מרי יחיא אלאגברי ומרי נסים חדאד. עסקו בהנהגת הקהילה, נישואין, דיונים משפטיים וכדומה.

הוא התערב בויכוח שהיה לחכמי העיר עם מרי יחיא מקאלח, ששחט פרה והכשירה, אך חכמי העיר סדה הטריפו את הפרה.

מחפוד-לוי, דוד בן שלום*

מרי דוד בן שלום מחפוד הלוי נולד בישוב רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא, בשנת תר"ן (1890). הוסמך לרבנות ע"י רבני צנעא, ושמש רב מחוז רחבה. ענוותן ונוח לבריות.

עלה לארץ בשנת תרפ"ב (1922), והתיישב בת"א. ממייסדי ביהכ"נ "מגן אברהם".

נפטר בת"א בכ"ט בכסלו תשל"א (1970).

מחפוץ' בן מעוצ'ה

ר' מחפוץ' בן מעוצ'ה בן מחפוץ' העתיק והשלים בישוב מצנעת בני קיס את משנה תורה לרמב"ם בשנת קס"א (1401).

בכה"י קפ"א דפים, ובהם הלכות זרעים, הפלאה ונזיקין. חסרים דפים רבים וביניהם סוף זרעים, תחילת תוכן העניינים ועוד. במקומות רבים תוספות מאגדות חז"ל.

נכתב במימון ר' מנצור בן סעיד בן שלמה בן הבה. בסוף ספר זרעים רשומים בספר בעלים: סעדיה בן שלום, מעודד בן סעדיה וסעדיה בן דוד עאשרי.

בקולופון בסוף ספר נזיקין כתוב:

מחפוץ' בן מעוצ'ה

ר' מחפוץ בן מעוצ'ה תיאר את האירועים הקשים שהיו בצנעא בתחילת המאה העשרים.

בשנים תרס"ג-תרס"ה (1903-1905) היו בצורת גדולה, יוקר שערים ומצור כבד על צנעא. הוא מתאר את האירועים החל משנת תרנ"ח (1898).

הוא מסיים בתפילה:

"השם ב"ה ישפיע עלינו מברכותיו ויזמין פרנסתנו וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידינו... הצעיר קל... ועפר רגלי חכמים ומקווה חסדי אהיה השם מחפוץ' בן מעוצ'ה יש"ל".

את האירועים הקשים הללו תיארו גם ר' סעיד נדאף, ר' שלמה בדיחי ור' שלום חתוכה.

מחפוץ', שלום

מרי שלום מחפוץ' היה דיין בישוב מדכארן שבמחוז ירים בדרום מרכז תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא שימש בדיינות עם מרי יהודה מנשה - ראב"ד, מרי יעקב שלום בן אחיו, מרי חיים אהרן ומרי שלום מחפוץ'. נושאים מורכבים יותר הופנו לבית הדין המרכזי בצנעא.

בית הדין בישוב נתן שירות גם לקהילות היהודיות הסמוכות: סופעי ועוד.

מחראבי, יששכר בן יהודה

מרי ישככר-שוכר בן יהודה מחראבי נולד בישוב די סופל שבמחוז חוגריה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה מגדולי המקובלים במחוזות חוגריה ושרעב בתחילת המאה העשרים.

הוא חתום כדיין על מסמכים שונים מטעם בי"ד די סופל. הוא חתום עם חכמים אחרים ביום ג', חודש כסלו תרע"ג (1913) על אגרת לשליח העלייה יבניאלי והרב קוק. במכתב הם קובלים על גזל ממונם, הגלות, קיפוח הפרנסה, רדיפות דת ועוד.

הוא הסמיך רבנים ושוחטים רבים, וביניהם את מרי סולימאן בר' שוכר גוהמי, מגדולי החכמים בשנים שלפני העלייה הגדולה בעיר חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה.

מידעי, יוסף בן עואץ

מרי יוסף בן עואץ מידעי נולד בעיר שג'אדרה שבמרכז תימן בשנת תרמ"ב (1882). למד תורה שנים רבות אצל חכמי העיר כוחלאן, בכוכבאן למד שמונה שנים, בעפאר למד שבע שנים, וכן למד בעיר סוד. לימד תורה בעיר כוחלאן. מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, והיה עני ומרוד. היה גדול בתורה וזכרן גדול, זכר את כל התנ"ך וספרים אחרים בע"פ מילה במילה. לימד תורה במשך שנים רבות והעמיד תלמידים רבים, ביניהם מרי שלום אברהמי - חבר הרבנות בפ"ת, ומרי זכריה יצחק, אביו של הדרשן הרב אמנון יצחק.

בשנת תש"ג (1943) שימש רב העיר כוחלאן לאחר שנפטרו שני מנהיגי הקהילה.

מידעי, מאיר

מרי מאיר מידעי היה מחכמי הישוב שג'אדרה במרכז תימן במאה העשרים. נולד בתחילת המאה העשרים. התחתן עם אשה מהישוב אלעלנייה והתיישב שם. שם שימש רב ושוחט ובודק, ומנהיג הקהילה היהודית במקום בצוותא עם ר' יעיש עתארי ור' אברהם מדרי.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), והתיישב במושב תנובות, שם שימש רב המושב.

לא ידוע לי מתי נפטר.

עמודים

Subscribe to הכל