הכל

ר' שלמה בן יצחק לוי היה מנהיג בעיר מֻצְ'מַאר בשנת תק"ן (1790). העיר ממוקמת ליד העיר מנאכ'ה, בדרום מערב לצנעא.

הוא חתום ראשון על כתובה, ואחריו חתום ר' משה בן אברהם, לכתובה של הזוג אברהם עזירי ומרים עזירי.

יתכן וחתמו בתור עדים ולא מנהיגים.

מרי שלמה בן סעדיה לוי היה דיין בישוב אעבאר צ'אפדה= בית עד'אקה, בשנת תקצ"ג (1733).

הוא חתום על שטר פס"ד, העוסק במכירת תאג' שהעתיק ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה בעיר צנעא בשנת רמ"ה (1485).

התאג' נמכר מספר פעמים, וביום ראשון, ו' בניסן במ"ד לשטרות (תקצ"ג - 1733) נמכר למשה בן יחיא בן סעיד בן שוכר פקעה מהישוב אעבאר צ'אפדה. חתומים עפ"י הסדר: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי עודד בן סעדיה ומרי שלמה בן סעדיה הלוי. הוא חתום רביעי, ויתכן כי היה דיין מחליף או זמני.

מרי שמואל בן שלום הלוי נולד בכפר שעבה שבמחוז כ'ולאן בשנת תרנ"ב (1892). למד תורה אצל חכמי הישוב ואצל חכמי צנעא, ושם קיבל את הסמכתו לרבנות. נבחר לרב הכפר והסמיך שוחטים ורבנים.

פעל רבות בצורכי ציבור, הקים חדרים ללמד תורה לתלמידים, ישיבה ללימוד תורה ועוד. היה איש ישר וצדיק ובעל מופת. היה מקובל מאוד על הקהילה ועל המוסלמים, ורבים היו באים אליו בעת צרה ובזמן בצורת. פעל וסייע לקהילתו לעלות לארץ.

עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בראש העין. אף בארץ עסק בצרכי ציבור ובהרבצת תורה. שימש חבר במועצה הדתית ראש העין.

נפטר בראש העין בשת תשל"ב (1972).

מרי עואץ' לעוג'-היל זכריה היה חכם במאה הי"ט. הוא חי בביצ'א בדרום מזרח תימן, והיה נוהג ללכת ללמד תורה בישובים באיזור, וביניהם באיזור חבאן. איזור חבאן הוא מזרחה לביד'א, והיה מהישובים המזרחיים ביותר של תימן.