הכל

מרי יצחק בן סעדיה היה חכם שחי בישוב צאהיר והיה מגיע לחבאן במזרח הרחוק של תימן, כדי ללמד תורה. לחבאן היו מגיעים גם חכמים ממחוז ביצ'א. הוא חי במאה הי"ט-כ'. אין פרטים נוספים עליו.

ר' יצחק בירב פיומי היה ממשוררי צנעא, כנראה, באמצע המאה הי"ב. שמו ידוע לי מתוך סידור כתיבת יד אשר נכתב במחצית השנייה של המאה הט"ז. בחלק הסליחות לימים נוראים מצאתי סליחות ופיוטים רבים למשוררי תימן הקדמונים וביניהם: ר' סעדיה בן מסעוד, ר' ישועה (בן יעקב כנראה), ר' שמריה הכהן, וכן פיוטים של ר' דניאל בן פיום ר' יצחק בן פיומי. מסתבר כי מדובר בשני אחים משוררים, וכי ר' נתנאל בן פיומי, נגיד תימן במאה הי"ב הוא אחיהם השלישי. לפי זה, אף ר' יצחק חי בעיר צנעא במאה הי"ב.

בכתב היד כתוב: "סימ' יצחק בן אלפיום", והפיוט מתחיל במילים: "יגרתי מפני שמים קינה ולא מצאתי מענה". ע"ע דניאל בן פיומי.

ר' יצחק בן שלום העתיק ליקוטים מדברי רז"ל במאה הי"ט. לא ידוע מקומו וזמן כתיבה מדויק.

בכה"י ק"ז דפים, ובהם טעמים וסודות מלוקטים ממדרשי אגדה, הלכה, קבלה ועוד.

ממקורותיו: סדר הגלגולים לר"ח ויטאל, מקדש מלך, שושנת המלך, רבינו בחיי, פירוש רש"י ועוד. כה"י בשתי כתיבות שונות. בדף מ"ד, ב' כתוב "יצחק בן מ"ו סאלם", ואולי הוא רק הבעלים.

ר' שלום בן יוסף יצחק היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב גבל עמר ליד מחוז חג'ה במרכז תימן במאה הי"ט, עם אחיו ר' עואץ.

לאחר המלחמות הקשות בשנת תרי"ב (1852) הוא ואחיו לא עסקו בתיקון הפרצות וניהול תקין של הקהילה. חברי בית הדין בצנעא כעסו עליהם, אך הם טענו שאין באפשרותם להמשיך לנהל את הקהילה, ובשנת תרי"ג (1853) חברי בי"ד צנעא שלחו אגרת לשני האחים, וממנים אותם לעוזרים של השליח ר' דוד בן שלום דחוח, שמעתה ואילך ישמש כראש הקהילה.