הכל

ר' ישראל בן יוסף בן ישראל בן יוסף בן משה, ויש המכנים את המשפחה משתא, נולד במחוז שרעב במחצית השנייה של המאה הט"ז. הוא בנו או אביו של המשורר המפורסם ר' יוסף בן ישראל.

ידוע כי העתיק שני סידורים לפחות וכתב שירים. מרי שלום שבזי כותב במדרש חמדת ימים לפרשת בלק:

"וכן היה בשנת שע"ט ליצירה (1619) אתתק"ל לשטרות... ומצאתי שכתב הרב ר' ישראל ספרא (ב"ר יוסף זלה"ה) שנולדתי באותה שנה אני צעיר המחברים שלם בא"מ יוסף משתא ועל שם עירי מכונה שלאבזי".

ר' חיים יתים היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ירים שבמרכז תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה בן מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יוסף שמן ומרי יוסף קורח. הכסף הגיע באמצעות השליחים ר' שלמה מלאחי ור' שלמה בן סעדיה עזירי. סכום הצדקה הוא קרוב לל"ב ריאל, והתאריך הוא יום רביעי, ג' באייר תש"ח (1948). על האישור חתומים גם בי"ד ירים: מרי חיים בן חיים קאפח, יעיש מוקי, שלום בן יחיא הקרי, שמואל בן יחיא קרוהל ושלמה בן יחיא גמל-גמליאל.

נראה, כי לא שימש דיין, אלא היה ממנהיגי הקהילה או מגבאי הצדקה.

מרי יוסף בן יוסף יתים היה מגדולי חכמי מחוז שרעב במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה מגדולי המקובלים והמשוררים. לא ידוע מתי נולד ובאיזה ישוב במחוז שרעב חי ופעל. יתכן מאוד, כי הוא מחכמי מחוז ירים (ע"ע קודם), אשר שהה במחוז שרעב ואף עמד בקשר הדוק עם חכמי דרום תימן.

מצאתי פסק דין שכתב בשנת תרמ"ה (1884), ולפי זה אני מעריך, כי נולד במחצית הראשונה של המאה הי"ט, ולכל המאוחר באמצע המאה הי"ט. יתכן כי הוא מרי יוסף יתים מגוראן שבמחוז ירים (ע"ע).

מרי משה יתים הוא, כנראה, בנו של מרי יוסף יתים מגדולי חכמי ירים במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד בשרעב או במחוז ירים בסוף המאה הי"ט. חי בעיר ירים.

בשנת תרפ"ד (1924) הוסמך לרב קהילה ודיין ע"י גדולי חכמי צנעא מרי אהרן כהן, מרי יחיא קאפח, מרי יחיא יצחק ומרי יחיא אביץ'. הוא הוסמך יחד עם מרי שלום בן מת'נא הלוי מהעיר דמת.

בחדש אייר תרפ"ז (1927) הסמיך לשוחט את ר' יחיא בן יחיא משה מהישוב ג'חזאן - נאדרה, מדרום למחוז עמאר בדרום תימן.