גברא, יחיא בן מרי יצחק

מרי יחיא בן מרי יצחק גברא נולד בעיר סוד ביום ה' באדר ברנ"ט (1899). את תאריך הלידה שלו מצאתי כתוב בשולי כת"י של שתילי זתים. יחוסו המלא הוא: ר' יחיא בן מרי יצחק בן יצחק בן דוד בן שלום בן יחיא בן שלום המכונה אלג'ברא.

הוא למד תורה אצל חכמי העיר, הוסמך לרבנות והיה מחכמי העיר. עלה לארץ בעלייה הגדולה, והתיישב בעג'ור שליד בית גוברין עם כל משפחתו. אביו, מרי יצחק - בעל הנסים, נקבר בעג'ור, ומשם התפרדה החבילה. אחיו מרי דוד, שהיה המנהיג, עבר לגור ביבנה ושימש רב העיר, ואילו ר' יחיא עבר לגור בראשון לציון בשנת תשט"ו (1955), שם הקים לו מרכז רוחני ובית כנסת "נחלת יצחק" ע"ש אביו.

לפרנסתו עסק בחייטות בתימן, ובכתיבת ספרי סת"ם בארץ, וכן ברפואה טבעית. היה תם וירא שמים. רבים היו באים לקבל ברכה.

הוא היה מתוסכל מאוד מהמצב הרוחני בארץ כפי שרבים מחכמי תימן הרגישו. הוא התנגד לממסד שכפה על היהודים לעזוב את המורשת המפוארת של יהודי תימן. הוא הרגיש בא"י כמו בגלות, וידוע היה הפתגם שהיה נוהג לומר: "גלות בידי ישמעאל ולא גלות ביד ישראל", דהיינו, עדיף להיות יהודי אמיתי גולה בתימן ולא להיות גוי דובר עברית בארץ ישראל. רעיון זה שמעתי גם מחכמי תימן נוספים. בנו הוא הרב ישעיה גברא, רב, שוחט ומוהל בראשל"צ.

נפטר בראשל"צ בי' בשבט תשנ"ב (1992).