בלוג יהדות חברה וקהילה
התחדשות המשיחיות במחצית השנייה של המאה ה-19
לאחר התפוגגותם של משיחי השקר מהמאה ה-12 ומהמאה ה-17 ובעקבות העונשים הקשים שהושתו על היהודים בעקבותיהם, אנו עדים לתקופה של כמאתיים שנים של רגיעה מההתלהבות המיסטית בעקבות המשיחים. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 צצה לה מחדש תופעת המשיחיות בדמותם של שלושה משיחי השקר, שהטביעו חותם היסטורי בפעולותיהם, בין השנים 1859-1893.
להלן נפרט את הגורמים להתחדשות משיחית זו ונעמוד על היקף הפעילות של כל אחד ואחד מהמשיחים.
הגורמים להופעתם מחדש של המשיחים:
א. בעקבות התחלפות השלטון בתימן וכניסתם של התורכים הוחמר מצב היהודים.
ב. המעצמה הבריטית מתערבת בדרום תימן וכובשת את עיר הנמל עדן. מעורבותה של מעצמה אירופאית זו, המזוהה עם הנצרות, מעוררת התנגדות מוסלמית עזה, שמלווה בתסיסה משיחית ובהתלהבות מיסטית אנטי- נוצרית.
ג. התעוררות והתרגשות משיחית בשנת 1840 בקרב קהילות יהודיות באירופה ובמזרח בשנה שבה אמור היה להתגלות המשיח עפ"י חישוביהם.
המשיח הראשון- שוכר כוחייל הראשון (1859-63):
נולד בעיר רדם, שנמצאת במרחק שש שעות הליכה מצנעא. הגר לצנעא והתפרנס בדוחק רב מתפירה של מוצרי עור. היה איש צנוע וירא שמיים. אדם זה חי במתח משיחי רב והאמין באמונה שלמה ובתמימות כנה. שאליהו הנביא נתגלה לו וציווהו לבשר את הגאולה הקרובה. על מנת למלא משימה זו הוא גירש את אשתו כדי שאם יארע לו דבר מה בגין "שליחותו" היא לא תישאר עגונה. הוא משך אחריו קהל מאמינים שמצאו בו משען רוחני בימים הקשים שעברו עליהם. הצליח להשפיע מחוץ לצנעא הרבה יותר מאשר בצנעא, בה קמו לו מתנגדים לא מעטים. ובמיוחד מחוג תלמידי החכמים ובראשם המשכיל וההיסטוריון המלומד ר' חיים חבשוש. פרופ' ניני, בספרו "תימן וציון", נותן הוכחות לכך שלא מעט רבנים ותלמידי חכמים גם תמכו במשיח. הוא יוצא נגד הדעה שהייתה מקובלת על חוקרים אחרים לפיה רוב הרבנים לעגו לו ולא האמינו לנבואתו. אומנם, ישנן עדויות לכך שהרב הראשי של תימן דאז, ר' יחיא אלקארה, ניסה להניא את המאמינים מלנהות אחריו. סופו למעשה היה טראגי והוא נרצח ע"י מוסלמים מאחד הכפרים הערביים בהם עבר, בשלהי 1862 הובא ראשו לצנעא ובכך תמה פרשה זו. לדעתו של פרופ' ניני, פעילותו של משיח זה עודדה את האנשים שסבלו מאוד בתקופה זו, חיזקה את אמונתם ועודדה אותם. לדעתו, בזכות משיח זה ובזכות המשיחים הבאים אחריו, ניתנה הדחיפה לעליית תרמ"ב (1882) מאוחר יותר.
בפוסט הבא נעמוד על פעילותם המשיחית של השניים האחרים.