מטבח, כלים

מטבח, כלים

אבריק: קומקום נחושת (בדרך כלל) ולו פייה לנטילת ידיים. ברמה: קדרת חרס לבישול כל התבשילים הצריכים שמירה ממושכת של החום. גטא: מגש עגול עשוי מקלעת קש וכדומה (במידות גדולות נקרא פתור). ג'מנה: קנקן חרס, לרוב שחור, להרתחת מים או בישול קפה. ממנו נמזג המשקה לכלי השתייה הקטנים. דלה: כד נחושת ארוך צוואר, בית קיבול לנוזלים (ערק, יין וכדומה). שימושו העיקרי בתהליך זיקוק הערק. דמאג'נה: בקבוק זכוכית רחב וגדול מצופה במקלעת נצרים קשה וחזקה, בעיקר לאחסנת משקאות חריפים. האואן: מכתש נחושת כבד לטחינה (או כתישת) מצרכים יבשים כגון תבלינים בעזרת עלי נחושת. זבדיה: קערית חרס ולה תושבת שטוחה דמוית צלחת להגשת תבשילים שונים. חיסי: ספל חרס בעל תחתית צרה ושפה רחבה לשתיית משקה חם. טאסה: קערת נחושת רחבה ועמוקה לקליטת מי נטילת הידיים וללישת בצק (טאסת אלעג'ין). כ'אפקיה: קערית חרסינה או זכוכית קטנה ולה בסיס, בעיקר לשתיית משקה חם. כעדה: כד חרס בגדלים שונים, בעיקר לקירור מים. מגסל: יחידת נטילת הידיים הכוללת אבריק וטאסה. מדק: מכתש אבן כבד לכתישת (או טחינת) תבלינים בעזרת עלי אבן. מזחק: משטח אבן קשה, לרוב בזלת, מלבנית או חצי עגולה, המשמשת לשחיקת חומרי הזחוק בעזרת ידית אבן. משמשת גם לשחיקת החרוסת וכדומה. מטחן: ריחיים. שתי אבנים קשות, לרוב בזלת, עגולות ושטוחות, מונחות זו על גבי זו. העליונה (הרכב) עבה ובה ידית עץ לסובבה בעת הטחינה. התחתונה (השכב) דקה ובה ציר. מצויה בכל בית בתימן, לרוב בגדלים שונים בהתאם לסוג הקמח הנטחן. מכ'בזה: כרית עגולה ולה ידית, עשויה מקלעת קש וכדומה ומרופדת, לרידוד הבצק לפני הצמדתו לדופן התנור. מלעקה: תרווד עץ בגדלים שונים לבחישת התבשיל או המשקה החם. מנכ'ל: כברה לניפוי קמח לסוגיו השונים. מצויה בדרגות טחינה שונות לפי גודל נקביה. מעג'נה (או: טאסה) עריבת חרס או נחושת ללישת בצק. מצר: מטפחת בד צבעונית יפה וגדולה לצרירת הג'עלה שהאורח נוטל לבית מארחיו כמנהג תימן או לכריכת מצנפת מסביב לכובע הגבר. מקלא: קערת חרס קעורה ולה שפה, לבחישה (כגון חלבה) והכנת מאכלים שונים (כגון פתות). משן: מסננת או קערת חרס מנוקבת המשמשת להמלחת בשר והכשרתו. צלא: מחבת חרס גדולה, קעורה ועבה לאפייה, בישול וקלייה. קארורה: שם כולל לבקבוק. המוכר ביותר הוא בקבוקון משקה חריף הכלול בג'עלה.