עיר בתימן, באמצע הדרך בין צנעא לתעז. התקיימה בה אחת הקהילות היהודיות הקדומות והחשובות בתימן, לפי מסורת בניה, מאז בוא היהודים לארץ זו. עד גלות מוזע (1679) היתה השכונה היהודית בין החומות, אך בשובם מן הגלות נאלצו להתיישב מחוץ לעיר.
נולד בתימן ועלה ארצה כילד. הוריו התיישבו בראשון לציון והוא קיבל חינוכו בחדר ובבית ספר רגיל. שחקן שהציג בהומור ובסטירה את דמות העולה מתימן. החל בהופעותיו ב-1932 ומאז הקדיש עצמו לאמנות הבמה.
צנעא, המאה ה-15. בעל 'מדרש הביאור' (הר"א ליצירה /1441), פירוש עברי-ערבי לתורה ולהפטריות. כרוב מדרשי תימן הקדומים הוא כולל פירושים פילוסופיים ואלגוריים ואין בו דברי קבלה.
זמרת בת תימן, מן הגדולות שקמו לישראל בחמישים שנות קיומה הראשונות. נולדה בד'מאר שבתימן ועלתה עם משפחתה לא"י בהיותה כבת שנה. לימים נתמנה אביה לרבם של יהודי תימן בראשון לציון.
משורר. חי ופעל במאה ה-17. ידועים לו שירים בודדים, החשוב שבהם 'אהלל לאדוני האדונים' שבו תיעד את גזרת העטרות (1667) (פרסמו י' טובי, פעמים 44, תש"ן). כינויו על שם המבצר העתיק ד'מרמר, 18 ק"מ צפונית-מערבית לצנעא. קרוב לוודאי שמוצאו בצפון תימן.
הסדר שנתקבל כהסכם בימי מוחמד נביא האסלאם ביחס לקיום קהילות שאינן מוסלמיות (יהודים ונוצרים) במסגרת המדינה המוסלמית: השליט המוסלמי מתחייב להגן על מי שנכללו בהסכם החסות ומבטיח להם הגנה על חייהם ורכושם, חופש הפולחן והתנועה, תמורת תשלום מס שנתי (ג'זיה)
עיירה בתימן ממערב לדרך קעטגה-רדאע בגובה 1,000 מ' על הר "קלעת דמת", על שם המבצר שבראשו. מפורסמת במעיינותיה החמים ("חמאם דמת"). בין מושב היהודים לבין העיר המוסלמית חצצה חומה.
חיבור מזויף בערבית-יהודית שכתב אחד מיהודי תימן בשם מוחמד נביא האסלאם שבו הבטיח ליהודים את חסות השלטון המוסלמי מבלי שיחויבו למעשה בדבר כלשהו למעט תשלום הג'זיה.
