טֻעזוז

טֻעזוז

כּינוי-גנאי לאדּם קופץ בּראש. בּעל-דּמיונותּ. נכנס לתּוךּ דּבּרי אחרים בּשעה שאינו מבּין בּמה הם סחים. ומזה טֻעזַאז (עשייתּ הפעולה) מִטַעזֻז (עושה הפעולה).
מילון: