נגד אלבעאדן

הכפר מכונה גם ת'ועבת. בסמוך לכפר נמצא קברה של הצדקת מרת שמעה בתו של ר"ש שבזי, ועל קברה היו עולים להתפלל.

ישנה מסורת, כי מרי שלום שבזי נפטר בי' בשבט תר"ע- 1710 בנגד אלבעאדן, אך ציוה את שני תלמידיו לקוברו בקבר הידוע בתעיז.

בשנת תקמ"ד-1783 העתיק סידור בכפר הסופר ר' סעדיה בן שלום הכהן חגבי משנוי. הוא העתיק גם את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי בשנת תקמ"א-1781 בישוב ג'ריס.

הוא היה בגלות י"ב שנים, כפי שכתב בקולופון של כתב היד, ונראה, כי התפרנס מכתיבת ספרים. בנגד בעאדן העתיק את הסידור במימון יהודה בן אהרון.

בקולופון כתוב:

נשלמו הקינות בעזרת בורא עולמות... נשלם זה החפץ ביום שישי לחודש טבת... שנת בצ"ה לשטארי (תקמ"ד- 1793)... ונכתב זה הסידור ליהודה בן מר הארון תנצב"ה... ונכתב בקרית אלנגד אלבעאדן תחרוב ותצדי וירושלם תתבני תוב"ר ואכי"ר. ספרא חלשא ומסכינא זעירא דקיקא סעדיה בן שלום רי"ת בן אברהם תמ"כ בן חטר תנצב"ה בן יצחק ת"ע בן יעקוב יש"ל. על שם עירי ומשפחתי אלמשנוי... עלי מטורח הזמן ואני בגלות י"ב שנה...

בשנים האחרונות היה הכפר מיושב ביהודים בלבד. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שלושים וחמש עד ארבעים משפחות בכפר. ארבעה בתי כנסת היו בכפר.

נראה, כי בעבר היה הכפר כפול פי שניים, שכן מחצית מבתי הכפר היו חרבים.

שמות המשפחות בכפר: כהן, חיים, אברהם, ועוד.