אשמח

עפ"י המסורת, היתה בכפר קהילה יהודית עד גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1680), ולאחר הגלות לא חזרו היהודים לכפר. בית הכנסת של הקהילה הפך למסגד הגדול של הכפר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות. כאשר נפטרה אחת מבני הקהילה לא ידעו היכן בית הקברות היהודית, והשייך המקומי הראה להם חלקת אדמה, ואמר להם כי "זה בית הקברות שהיה של היהודים". כידוע, לא היה מקובל בתימן לבנות מצבות מעל הקברים אלא מספר אבנים קטנות. סמוך לעלייה לא נשאר זכר לבית הקברות.