הידיעות הקדומות ביותר על הכפר הן משנת רפ"ד- 1524. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן משה הלוי חשפי-רזקאני את משנה תורה לרמב"ם. כתב היד נעתק במימון ר' זכריה בן שלמה. כעבור עשרות שנים העתיק גם נינו ר' סעדיה בן יהודה בן משה בן שלמה בן משה הלוי רזקאני-חשפי את הלכות הרמב"ם. כתב היד השני הועתק במימון ר' משה בן שלום ובניו יצחק ויהודה.
בקולופון כתוב:
נשלם... אדר שנת אלפא ותמני מאה ותלתין...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת של יהודים, ממשפחת יהודה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. האזור הררי, ומשופע מעיינות אשר זרמו לברכת אגירה. בכפר היו שני בתי כנסת, וראש הקהילה היה ר' יחיא מונגם. היו יהודים בעלי אדמות שעיבדו בעמצם את שדותיהם, וגידלו: דגנים, קטניות, תירס, דורה ועוד.
נראה, כי מדובר בכפר פגרה שבנפת עוד שבמחוז אב, שם חיו עשרות משפחות.
עיין עוד ערך הבא.
באזור היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים. הדרך לכפר היתה קשה, והחלה עם חציית נהר בנא, עברה כולה בשטח הררי עד לפסגה, שם ניצב הכפר. היהודים היו גבוהים חסונים כיאה לאנשי ההרים, והערבים כיבדו אותם.
הקהילה היהודית מנתה שלושים משפחות יהודיות בערך. המשפחות העיקריות בכפר: בני עיש, בני מת'נא, ובראשם מרי יחיא מת'נא. לרובם היו אדמות, והשוק השבועי התקיים ביום שישי. יוסף סאלם היה סוחר גדול, ואחיו מרי...
בעבר היתה בכפר קהילה יהודית גדולה. רוב יהודי הכפר עלו לארץ בשנות השלושים של המאה העשרים. רבים מתו בעיירה לחג', בדרך לעדן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחת אחת בלבד של יהודים אושתי משפחות.
לא ידוע שם המשפחות.
באזור שבין צעדה לחידאן היו שבעה ישובים בהם חיו יהודים: אמלח, מגז, פלה, ערו, סאקין, ואדי אכואלד וסוק את'נין. בכל האזור חיו שלושים ושש משפחות, 69 נפש.
בכפר פלה חיו ארבע משפחות יהודיות: 7 גברים, 8 נשים, 4 בנות, 4 בנים. סה"כ 23 נפש.
שכונת היהודים העתיקה של צנעא כונתה "אלפליחי". בשנה מסוימת גורשו היהודים משכונה זו, ונאלצו לחיות באלסאילה. העיר התפשטה לכוון מערב, ולכן הכפר נמצא בתוך העיר. אף משכונה זו גורשו היהודים בהמשך.
יהודי הכפר פרוה מוזכרים ארבע פעמים במסוודה- פנקס בית דין צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח.
ראשית, ביום חמישי ח"י באדר ב' בע"ח-תקכ"ז-1767 נכתב, כי סאלם בן סעיד אבו סעיד גירש את אשתו סעידה בת סעיד רחבי, וגבתה את בגדיה לפי שומה בישוב פרוה. רבע קרוש העבירה לגביית יחיא והב, ובהמשך מפורטים התשלומים הכרוכים בגירוש. משמע שהיה להם בן.
שנית, ביום חמישי ט' במרחשון ב"פ-תקכ"ט-1768 נכתב, כי...
הכפר נמצא באזור שבין צעדה לנגראן, הצפון הרחוק ביותר של תימן, היום בשטח השיפוט של סעודיה. בכל האזור הזה היו שבעה ישובים בהם חיו יהודים, וסמוך לעלייה חיו בכל האזור שלוש עשרה משפחות יהודיות בלבד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר פרע שלוש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים:...