בלוג יהדות חברה וקהילה
שאלות:
- פרשת נשא היא הגדולה שבפרשיות התורה וכוללת ‑‑‑‑‑ פסוקים, בדומה לפרק ‑‑‑‑‑ שבתהלים, וכן מסכת בבא ‑‑‑‑‑ , בעלת ‑‑‑‑‑ דפים – הגדולה ביותר בתלמוד.
- ד' כ"ה – איזו מלה חדרה לעברית בעקבות תרגומו של אונקלוס למלה 'תחש'?
- רש"י ד' מ"ז – "עבודת עבודה" – כיצד היו הלויים מנעימים לכוהנים את עבודתם?
- ה' ב' – "טמא לנפש" – רש"י לומד מתוך התרגום שהוא נטמא ע"י ‑‑‑‑‑.
- ה' ו'-ז' – "והתודו את חטאתם" – הפס' פותח ב"איש או אשה" – בלשון יחיד, אך מסיים ברבים "והתודו"; כדי ללמד שכל ישראל ‑‑‑‑‑ זה בזה, ולכן תיקנו לנו ווידויים בלשון רבים: על חטא ש‑‑‑‑‑, אשמנו ‑‑‑‑‑ וכו'.
- רש"י ה' ט' – "וכל תרומה" – איזה סוג של תרומה היא זו?
- רש"י ה' ט''ו – מדוע על חטא הסוטה מקריבים שעורה ולא חיטה?
- רש"י ה' י"ח – "ונתן על כפיה" – מדוע נותן הכוהן את כלי החרס על כפיה?
- בברכת כוהנים ישנן ‑‑‑‑‑ מלים כנגד ‑‑‑‑‑ אותיות שבפסוק "שמע ישראל".
- רבנו בחיי מעיר שהחלוקה של ברכת הכוהנים מקבילה למספר העולים לתורה: "יברכך"... ‑‑‑‑‑ מלים כנגד ‑‑‑‑‑ העולים בימי חול; "יאר"... ‑‑‑‑‑ מלים כנגד ‑‑‑‑‑ העולים ביו"ט; "ישא"... ‑‑‑‑‑ מלים כנגד ‑‑‑‑‑ העולים בשבת.
- ברכת הכוהנים מסתיימת במלה ‑‑‑‑‑, וזה מתאים ל‑‑‑‑‑, אבי הכוהנים בישראל, שהיה אוהב ‑‑‑‑‑ ורודף ‑‑‑‑‑.
- חנוכת המזבח – הנשיאים הביאו ‑‑‑‑‑ עגלות צב ו‑‑‑‑‑ בקר. וכל נשיא מתואר ב‑‑‑‑‑ פסוקים כנגד ‑‑‑‑‑ ימי בראשית.
- ז' ט' – "כי עבודת הקודש עליהם ב‑‑‑‑‑ ישאו" – התורה רומזת כאן שנחוצה יגיעה מתמדת בתורה ובעבודת הקודש, כאילו משא מונח על ה‑‑‑‑‑; ועל זה נאמר : "‑‑‑‑‑ ומצאת תאמין".
- מן ההפטרה (שופ' י"ג) – כמה פעמים חוזרת המלה 'נזיר'?
למתקדמים:
- ספורנו ד' מ"ט – "איש איש על עבודתו ועל משאו" – ספורנו: שידע כמה ‑‑‑‑‑ משאו, וכן את שמות ה‑‑‑‑‑ שֶיִשא.
- רש"י ה' ב' – הצרוע משתלח מחוץ לשלוש המחנות, אך לזב מותר להישאר במחנה ‑‑‑‑‑.
- ו'-ז' – מתוך הסמיכות של "הנפש ההיא" למלה "והתוַדו" מביא בעל הטורים את דברי חז"ל שהמומתים מתוודים בעת ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑.
- ה' ח' – "ואם אין לאיש גואל" – רש"י: וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים? אלא זה ה‑‑‑‑‑ שמֵת ואין לו יורשים.
- ה' ט' – "לו יהיה" – רשב"ם: המלה "לו" נראית מיותרת, ולכן דרשו חז"ל שמי שתורם יהיה לו ‑‑‑‑‑ הרבה.
- ה' כ"ג – "ומָחה אל מֵי המָּרים" – ואמרו חז"ל: גדול ה‑‑‑‑‑ שבין איש לאשתו, שהרי אמרה התורה ששמו של ‑‑‑‑‑ יימחה על המים.
- ה' כ"ח – הראב"ע מצביע על הקשר בין "ואם לא נטמאה" לבין "ונזרעה זרע".
- ו' ו'-ז' – "על נפש מת לא יבוא" – הנזיר דומה לכוהן גדול שאינו מיטמא לבן משפחה אלא רק למת ‑‑‑‑‑.
- האברבנאל מציין ששלוש ברכות הכוהנים הן כנגד שלוש הקבוצות שבעם ישראל: א. "‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑" כנגד הסוחרים ועובדי האדמה ב. "‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑" כנגד לומדי התורה והמשרתים בתורה ג. "‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑" כנגד אנשי הצבא.
- רבנו בחיי מציין שהכוהנים זכו ל‑‑‑‑‑ מתנות כהונה; ועתה העניק להם ה' את 'ברכת הכוהנים' שהיא המתנה ה‑‑‑‑‑, שאותיותיה בגימטריה הן 'כה' (תברכו).
- ו' כ"ד – המדרש: "וישמרך" – מן המזיקים. מהו אופי הברכה עפ"י הראב"ע?
- ז' י"ב – 'אור החיים' מסב את תשומת לבנו לכך שאצל ‑‑‑‑‑ בן ‑‑‑‑‑ לא כתובה המלה 'נשיא', וזה מצביע על ‑‑‑‑‑, שלא החשיב עצמו כנשיא.
- ז' מ"ח – "ביום השביעי" – הראב"ע מביא שתי דעות לעניין "שביעי": א. ב‑‑‑‑‑ הקריבו והיא הוראת שעה ב. זה היה ביום ה‑‑‑‑‑ לחנוכת המזבח.
- רש"י ז' פ"ט – "ובבוא משה" – כתוב אחד אומר: "וידבר ה' אליו מ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑", (ויק' א' א'), והוא מחוץ ל‑‑‑‑‑; וכתוב שני אומר "ודברתי אתך מעל ה‑‑‑‑‑", ובא הפסוק הזה ומכריע ביניהם.
תשובות:
1. 176, קי"ט, בתרא 2. ססגוני 3. בזמרה ובנגינה 4. לעצמות אדם 5. ערֵבים, חטאנו, בגדנו 6. ביכורים 7. עשתה מעשה בהמה, ולכן קרבנה מאכל בהמה 8. כדי לייגע אותה, ואולי תודֶה 9. 15 10. 3, 5, 7 11. שלום, אהרן, שלום 12. 6, 12, 6 , 6 13. כתף, הכתפיים, יגעת 14. פעמיים
למתקדמים: 1. משקל, הכלים 2. ישראל 3. יציאת הנפש 4. הגֵר 5. ממון 6. השלום, הקב"ה 7. שיתן לה ה' זרע בשכר הקלון שאירע לה 8. מצווה 9. יברכך ה', יאר ה', ישא ה' 10. 24, 25 11. תוספת חיים ועושר 12. נחשון בן עמינדב, ענוותנותו 13. בשבת, השביעי 14. אוהל מועד, לפרוכת, הכפורת
