ענק זה ייחודי ליהודיות צנעא, והוא פאר היצירה של הצורף היהודי, בה הפגין מיומנות גבוהה ביצירה של חלקים זעירים תלת-מימדיים בעבודת פיליגרן פתוחה (ללא רקע). הרשת המעודנת העניקה לו את שמו - לבה שבכ (=שכבה, רשת), (בהשוואה ללבה צפוף, פריט AHT.04.11). תכשיט יוקרתי זה, שמחירו 40-30 ריאל (טאלר אוסטרי) הוענק לכלה ע"י אביה או חתנה לקראת נישואיה, וסימן את מעמדה הכלכלי של העונדת. הכלה ענדה אותו בטקסי הקידושין והייחוד על הסנטר (מחובר לעטרת הפנינים הגבוהה), מה שהעניק לה מראה ייחודי (ראו תמונה 1) והבחין אותה מהכלה המוסלמית הצנעאנית. בהמשך מחזור חייה ענדה אותו היהודייה על הצוואר בטקסי הלידה ובאירועים חגיגיים, לעתים עם ענק המענקה. בין תליוני האורך של הענק יש תליונים קצרים (עול=ילד), שהעניקו ללבה שם נוסף: לבה מעולה (בעלת ילדים), שם המכוון למטרת הנישואים בקיום מצוות פרו ורבו. מבין צורות מרכיבי הענק בולטות הרוזטה השמשית והסהר הירחי, להן ייחסו משמעות מאגית של הגנה ומשיכת השפע האלוהי, הנחוצים לכלה וליולדת בשלבים המסוכנים במעבר ממעמד מעמד במחזור חייהן [מנערות לנישואין, ומהיריון לאימהות]. בשירה העממית מדומים פני הגבר והאישה לירח כסמל יופי, השתנותו במחזור החודשי מקבילה לזו של האישה, והוא סמל להתחדשות ולפוריות.