ענק זה אופייני ליהודיות מצנעא, ענדו אותו הכלה, היולדת והנשים באירועים חגיגיים. ענק מטיפוס זה (שורה עליונה נושאת תליוני אורך זהים שיוצרים שורות אופקיות אחידות) נפוץ ברחבי תימן, מוכר בשמות שונים ובגרסאות אחדות. בעוד שבאזורים מחוץ לצנעא לא היו הבדלים ניכרים בין טיפוסי הענק של יהודיות ומוסלמיות, הרי בצנעא העירונית אפשר להבחין בקלות בין ענק הלבה היהודי לזה המוסלמי. הבדלים אלו יש לייחס הן להתמחות שאופיינית למרכז צורפים גדול, כמו זה הצנעאני, והן להקפדה על ההבחנה בין בני הדתות במרכז תימן: הבחנה, שהייתה בשליטתו של הצורף היהודי שיצר את התכשיטים עבור יהודים ומוסלמים. התמחות זו יצרה מגוון גדול לכל סוג של תכשיט בצנעא, כך נמצא שני סוגים עיקריים לענק זה: לבה צפוף ולבה שבכ, דומים בתבניתם ובצורות החרוזים הזעירים (כדורים, פרחים, טיפות, מעוינים, סהרונים) המרכיבים אותם, אך נבדלים בטכניקה. הגירסה שלפנינו, עשויה בטכניקה הנחשבת לפשוטה יחסית, ועל שמה נקרא הענק: צפוף – סידור עיטורים על לוח כסף. לעומת זאת בגירסה המפוארת יותר - לבת שבכ [לבת רשת] - יוצרים את החרוזים התלת מימדיים הזעירים בטכניקת הפיליגרן הפתוח [רשת של חוטים, ללא רקע של פח], הדורשת מיומנות גבוהה והשקעה רבה. לכן, על אף שמשקלה קטן מזה של ענק המענקה, מחירה גבוה (ראו לבה שבכ).