מאגר ביביליוגרפיה בנושא יהדות תימן ותרבותה. המאגר מכיל ערכים מספרים וכתבי עת. חלק מהמאמרים ניתנים לקריאה בצורה מקוונת. מאגר הביביליוגרפיה מתבסס על מאגר פרטי שתרם לאתר ד"ר אורי מלמד מהאקדמיה ללשון העברית.
עיר מדרום לצנעא, במרחק 140 ק"מ על הדרך בין ירים לתעז. נמצאת בגובה 2,500 מ' מעל פני הים. מוקפת חומה ולה חמישה שערים. משמשת מרכז האזור. בעיר זו מסגדים, בנייני שלטון ומדרשות אסלאמיות. באב ובסביבתה התגוררו מאות משפחות יהודיות.
נולד בצנעא ב-1925. עלה ארצה ב-1934. מחנך ואיש ציבור, מראשי הפעילים בקרב יהודי תימן. בירושלים רכש השכלה תיכונית (1940-1943), פדגוגית (1944-1946) ואקדמית (1952-1954).
בסביבתה היו רק שני יישובים שבהם גרו יהודים: זנג'יבר ושוקרה. זנג'יבר היה היישוב הגדול ביותר בסולטנות חוסין אבן עבדאללה אלפאצ'לי והיו בו כ-30 משפחות יהודיות ולהן בית כנסת אחד. כל המשפחות עסקו בזהב ובצורפות.
מנהגים מיוחדים: א. עטיפת הראש והגוף בטלית. קודם שיוצאים ללוות את המת נוהגים האבלים לעטוף ראשם, חלק גדול מפניהם וחצי גופם בטלית (=שמלה), וכך הולכים אחרי המיטה. שורש המנהג בויקרא יג,מה: "ועל שפם יעטה", תרגום אונקלוס: "כאבילא יתעטף"; ב. חליצת כתף.
דיין ואב"ד. צנעא, תרכ"ג-תרצ"ה (1863-1934). מחריפי הלמדנים בקהילת צנעא. בנערותו למד מפי גדולי העיר, ראש להם ר' אברהם קארה, אולם עיקר לימודו היה לפני רבו המובהק ר' יחיא קאפח ושימש לו כמשנה, אחד משני מנהיגיה העיקריים של תנועת דור דעה.
רב ודיין. צנעא, תקכ"ו-תקצ"ו (1766-1836). מתקע"ח (1818), חבר בית דינו של ר' יוסף קארה. עסק גם בתורת הקבלה וכללי דקדוק התורה המובאים בחלקם על ידו ובשמו במקומות שונים.
מושב בפרוזדור ירושלים כשלושה ק"מ דרומית-מערבית לעין כרם, על שם יעקב ספיר. משתייך לתנועת המושבים. הוקם ב-1950 וענפיו היו מטעים ולול. מייסדיו, עולי תימן, עברו למושבים אחרים ולמקומות יישוב אחרים ובמקומם התיישבו עולי כורדיסטאן ומרוקו.
מקדמוני המשוררים העבריים בתימן והחשוב שבהם. פעל בעדן במחצית הראשונה של המאה ה-13 (יש המאחרים זמנו למאה ה-15). יצירתו שנשתמרה כוללת כ-68 שירים, 24 בנושאים אלו: חגים, מחזור החיים, סליחות, שבח וידידות ונושאי חול שונים.
