(אמאם) בן האמאם יחיא אלמתוכל, יורש העצר שלו במשך שנים רבות ויורשו בכתר האמאמות לאחר הירצחו ב-1948. נודע בכינויו "אחמד יא גנ'ה" וביחסו הקשוח למוסלמים וליהודים כאחד.
פילצבורג (גרמניה) 1882-סינסינטי (ארה"ב) 1938. חזן, מוסיקולוג ומלחין. למד מוסיקה בקניגסברג, בברלין ובלייפציג. ב-1906 התיישב בירושלים ועסק בחקר המוסיקה של עדות ישראל, ותחילה בעדה התימנית בירושלים. ב-1910 פרסם קובץ ראשון של תווים משירי הדיוואן.
נולדה בירושלים 1928. בוגרת סמינר למורות "מזרחי". חברה ב"הגנה" ומפקדת בגדנ"ע. במרץ 1946, לאחר מעצר חברי הפלמ"ח ממצודת ביריה בגליל, היתה בין חברי "בני עקיבא" שהקימו צריפים סמוכים למצודה והכשירו את הקרקע ועם צאת הבריטים הוקם יישוב.
מושב בגליל העליון כשלושה ק"מ דרומית לראש פינה. השם מציין את שיבת היהודים לארץ מפלטם. משתייך לתנועת המושבים. הוקם ב-1949 בכפר הנטוש זנגריא ונקרא תחילה מעברת ראש פינה. המתיישבים הראשונים, עולי תימן, עזבו ב-1952 ובמקומם באו עולי צפון אפריקה.
מושב ברמת מנשה כחמישה ק"מ דרומית-מערבית ליקנעם. השם סמלי. שייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1949. מענפי המשק בראשיתו (גידולי שדה, מטעים וצאן) לא נותר כיום דבר. כמעט כל התושבים עובדים בחוץ. יותר מ-400 נפש ב-80 משקים וכ-25 בנים ממשיכים.
משורר ומקובל. חי בשרעב במחצית השנייה של המאה ה-19. עמד בקשרים הדוקים עם ר' אברהם צנעאני, וכמנהג משוררי תימן החליפו ביניהם שירים. דמותו נערצת על יוצאי שרעב, כמעט כדמות שלום שבזי. ידועים לו כמה שירים בנושא הגאולה וסימני הקץ.
