הכל

ר' משה בן מסעוד הלוי העתיק או מימן את העתקת משנה תורה לרמב"ם בשנת ק"ן (1390). לא ידוע מקומו. בדפים שנותרו בידינו ישנן הלכות הרמב"ם אהבה, קריאת שמע פרק ב', ואין בו את ספר תפילות כל השנה. מדף 74 כתיבה שונה.

בקולופון דף 104 כתוב:

"שלים... ניסן שנת אתש"א שנין לשטרי הק"ן ליצירה (1390)... סימן טוב על מריה משה הלוי בן מסעוד ויזכה להגות בו הוא וזרעו".

ר' סעדיה בן דוד לוי היה מנהיג בצנעא, ואולי אף דיין, בסוף המאה הי"ז. הוא חתום על שתי כתובות שהגיעו לידינו מצנעא בשנת תנ"ד (1694). בכתובה אחת הוא חתום לבד, ובכתובה השנייה הוא חתום ראשון ואחריו חתום ר' יוסף בן דוד. הזוגות הם: שלום קאפח ושמחה צבירי, וכן עואץ דאר ומרים בת לוי.

שמו אינו מוזכר ברשימות הדיינים החלקיות שבידי, ולכן מסתבר כי לא היה דיין. מ"מ, מסתבר כי היה מחכמי הקהילה או ממנהיגיה. ואולי הוא מחבר הבקשה (ע"ע הבא).

ר' סעדיה בן יוסף בן גד הלוי העתיק את הכתובים בעיר צעדה שבצפון הרחוק של תימן בשנת ר"ד (1444).

בכה"י קס"ג דפים, מתחיל מספר תהילים עד משלי פרק אשת חיל, פסוק מקרא ופסוק שרח בערבית. מנוקד בניקוד עליון. ההעתקה נשלמה ביום שישי, ט"ו באדר ר"ד (1444). כתב לשימוש אישי.

בקולופון אחרי מגילת איכה כתוב:

ר' סעדיה בן נתן הלוי העתיק קובץ בהלכות שחיטה וטרפיות בשנת שע"ז (1617) בישוב אכאת אלקדן.

בכה"י קכ"א דפים. נכתב במימון ר' אהרן בן סעדיה תאם. לכתב היד צורפו גם כתבי יד נוספים, הלכות שחיטה שהעתיק ר' יהודה בן יוסף עדוי-עמראני במאה הי"ט, הלכות שחיטה לרמב"ם, זבח שלמים לר' יהודה דיואן, פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם שחיבר מרי נתנאל בן יצחק בשנת רכ"ה (1465), חיבור מרי משה בלידה על הלכות שחיטה לרמב"ם, והקדמת הרמב"ם לפיה"מ.

בקולופון כתוב: