הכל

לוי, משה בן יוסף

ר' משה בן יוסף הלוי העתיק תאג' בצנעא בשנת תקע"ב (1812), וכן שו"ע טור או"ח.

התאג' כולל מקרא, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. התאג' נדפס במהדורת צילום (ירושלים תשל"א). נכתב במימון ר' יחיא בן אברהם.

בקולופון כתוב:

"נכתבה זאת התורה נזר ועטרה... ונשלמה בסדר וכתב את משנה התורה בשנת התקע"ב ליצירה (1812)... שמו יחיא לעד בן אברהם הנחמד... והכותב קל הקלים ועפר רגלי החכמים מיחל לישועת ה' ולבנין בית תפארתינו ולשמיעת קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו, כי עין בעין נראה בשוב ה' ציון, משה בן ליוסף בן מה"ר משה הלוי יצ"ו".

לוי, משה בן מסעוד

ר' משה בן מסעוד הלוי העתיק או מימן את העתקת משנה תורה לרמב"ם בשנת ק"ן (1390). לא ידוע מקומו. בדפים שנותרו בידינו ישנן הלכות הרמב"ם אהבה, קריאת שמע פרק ב', ואין בו את ספר תפילות כל השנה. מדף 74 כתיבה שונה.

בקולופון דף 104 כתוב:

"שלים... ניסן שנת אתש"א שנין לשטרי הק"ן ליצירה (1390)... סימן טוב על מריה משה הלוי בן מסעוד ויזכה להגות בו הוא וזרעו".

לוי, נחום בן יחיא*

מרי נחום בן יחיא לוי נולד בישוב שג'אדרה שבמרכז תימן בשנת תרע"ח (1918). מתלמידיו של מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא.

עלה לארץ בשנת תרפ"ח (1928) והתיישב ברחובות. ממייסדי ישיבת פורת יוסף ברחובות וחבר בהנהלת רבני יוצאי תימן. שמש רב בישובי דרום הארץ. עסק גם בתורת הקבלה.

לוי, סעדיה בן דוד

ר' סעדיה בן דוד לוי היה מנהיג בצנעא, ואולי אף דיין, בסוף המאה הי"ז. הוא חתום על שתי כתובות שהגיעו לידינו מצנעא בשנת תנ"ד (1694). בכתובה אחת הוא חתום לבד, ובכתובה השנייה הוא חתום ראשון ואחריו חתום ר' יוסף בן דוד. הזוגות הם: שלום קאפח ושמחה צבירי, וכן עואץ דאר ומרים בת לוי.

שמו אינו מוזכר ברשימות הדיינים החלקיות שבידי, ולכן מסתבר כי לא היה דיין. מ"מ, מסתבר כי היה מחכמי הקהילה או ממנהיגיה. ואולי הוא מחבר הבקשה (ע"ע הבא).

לוי, סעדיה בן דוד

ר' סעדיה בן דוד לוי חיבר בקשות. הוא ידוע לי מתוך כתב יד שנכתב במאה הי"ח-י"ט, העוסק בליקוטי הלכה, דרושים בקשות, תפילות ועוד. בכה"י קצ"ב דפים, אין קולופון ושם כתוב "כי לא עשיתי אלא להתלמד".

אחת הבקשות בכה"י מיוחסת לר' סעדיה בן דוד הלוי, ויתכן כי הוא חי זמן רב קודם לכן, ויתכן כי הוא המנהיג מצנעא בסוף המאה הי"ז (ע"ע קודם).

לוי, סעדיה בן יוסף בן גד

ר' סעדיה בן יוסף בן גד הלוי העתיק את הכתובים בעיר צעדה שבצפון הרחוק של תימן בשנת ר"ד (1444).

בכה"י קס"ג דפים, מתחיל מספר תהילים עד משלי פרק אשת חיל, פסוק מקרא ופסוק שרח בערבית. מנוקד בניקוד עליון. ההעתקה נשלמה ביום שישי, ט"ו באדר ר"ד (1444). כתב לשימוש אישי.

בקולופון אחרי מגילת איכה כתוב:

לוי, סעדיה בן יתר

ר' סעדיה בן יתר הלוי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חולין במקור בשפה הערבית, בשנת ת"פ (1645) בישוב מהאצר שמצפון לצנעא.

בכה"י ס"ד דפים: דפים 1-29א' - פיהמ"ש לרמב"ם, דפים 29ב'-64ב' - הלכות הרי"ף לחולין.

בקולופון כתוב:

"תמו מסכת שחיטת חולין משנה פירוש רבינו משה בר' מימון ז"ל... על שם... סעדיה בן יתר הלוי... חודש אב י"ל שנת אתתקנ"ו לשטרי (ת"ה - 1645) במאתא אלמהאצר".

לוי, סעדיה בן נתן

ר' סעדיה בן נתן הלוי העתיק קובץ בהלכות שחיטה וטרפיות בשנת שע"ז (1617) בישוב אכאת אלקדן.

בכה"י קכ"א דפים. נכתב במימון ר' אהרן בן סעדיה תאם. לכתב היד צורפו גם כתבי יד נוספים, הלכות שחיטה שהעתיק ר' יהודה בן יוסף עדוי-עמראני במאה הי"ט, הלכות שחיטה לרמב"ם, זבח שלמים לר' יהודה דיואן, פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם שחיבר מרי נתנאל בן יצחק בשנת רכ"ה (1465), חיבור מרי משה בלידה על הלכות שחיטה לרמב"ם, והקדמת הרמב"ם לפיה"מ.

בקולופון כתוב:

לוי, סעדיה בן נחום

ר' סעדיה בן נחום בן עודד בן ישע בן דוד הלוי העתיק את הספר אלכאפי-המספיק לר' תנחום הירושלמי במימון ר' סעדיה בן דוד אלקדיס. נכתב במאה הי"ז.

לא הצלחתי לזהות את שנת הכתיבה ואת מקומו, כיוון שכתב היד חלקי וקרוע בשוליים, ואף חסרים בו דפים רבים. להערכתי, כתב היד הוא מהמאה הי"ז.

לוי, סעדיה עודד

ר' סעדיה בן עודד הלוי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ת'ראת בשנת שפ"ה (1625). הוא חתום שני על כתב גירושין לאחר חתימת ר' יפת בן מעודד. הגט נכתב לסעיד בן נגים.

יתכן והם חתומים בתור עדים ולא שימשו מנהיגים.

עמודים

Subscribe to הכל