הכל

בֵּית גַבַל

הכפר, הסמוך לנהר כארד, היה מיושב ביהודים בלבד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נמנו בכפר כעשרים בתים. לא ידוע מתי נטשו היהודים את הכפר, ועל איזה רקע.

בית אלגבל

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), רשומים התורמים הבאים: מוסא נגאר ריאל אחת, חיים בן שלמה גמיל ובנו שלמה שתי ריאל ורבע, מוסא קנדיל ובנו יוסף שש ריאל, יחיא בן יחיא גמיל ובנו שלמה, שלום אדור, יוסף קיראט ריאל ורבע, חיים הבה ודוד בן יחיא גמיל.

בֵּית גַזַאר

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי יהודי הכפר תרמו, אך לא מוזכרים השמות. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות, כיון שהכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימות התורמים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש עד שבע משפחות יהודיות, כולן ממשפחת והב.

בֵּית גִפר

בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בֵּית גְרַאבִי

ישוב יהודי היה בכפר בית אלגראבי מסוף המאה הט"ו לפחות.

בשנת ר"ן-1490 העתיק הסופר ר' יעקוב בן סעדיה בן מסעוד את משנה תורה לרמב"ם ספר משפטים. השלמת ההעתקה היתה בחודש אב ע"י ר' סעדיה בן יעקוב, ואולי הם אב ובנו. בכתב היד ע"ו דפים. בכתיבה מאוחרת יותר: "נכתב על שם יפת בן סעדיה... כתיבת... נתן בן דוד בר' חיים בן דוד... המבין".

בקולופון כתוב:

נגמר... אב שנת אתת"א לשטרי (ר"נ-1490) במאתא קריה בית אלגראבי... יזכה מריה דהדין דפתרא יעקוב ברב סעדיה בר' מסעוד ברב עמרם... ויזכה שהשלימו... סעדיה ברב יעקב.

בֵּית דַאנֵב

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עמראן עמר תרם שלוש ריאל, אחיו שלום עמר ריאל אחת, יוסף בן סעיד דאוד ארבע ריאל ורבע ויחיא בן אברהם אברקי ריאל אחת.

חכם בקהילה מרי עמראן עמר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שבע עד שמונה משפחות: אברקי-הלוי, פרחיה-הלוי, דהרי ועוד.

בֵּית דְגַ'אַה (בית א- דג'ה או בית אדוגה)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר כשבע עשרה עד עשרים משפחות.

בֵּית דומַן

הכפר בית דומן נמצא במסלול המוביל מצנעא לעיר הנמל חודידה, בנפת הרי חראז.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר אלא מוסלמים. עפ"י עדויות, בעבר הרחוק יותר חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי בכפר.

בֵּית דַחַמַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות, כולן ממשפחת עוזרי.

עמודים

Subscribe to הכל